אין זהו סוד, שקצב הצמיחה של המגזר החרדי נמצא בעלייה לעומת מצבו הכלכלי. ואולם בצד הצמיחה הדמוגרפית שיעורי העוני לא רק שלא הצטמצמו, אלא שהם התרחבו. מדו"ח העוני שפורסם בשלהי 2009 עולה, כי 60% עד 70% מהמשפחות החרדיות מוגדרות כעניות.

המציאות הכלכלית של השנים האחרונות, עם צמצום הקצבאות, אילצו לא מעט חרדים לצאת לשוק התעסוקה.
בחברות רבות זיהו את הפוטנציאל העצום של המגזר החרדי, בעיקר של הנשים. בחברת "סיטיבוק" מועסקות כיום כ-120 נשים חרדיות. בחברת "מטריקס" – כמה מאות. בחברת "ויזה כאל" – יותר מ-100. "מל"מ מערכות" ו"דעת" מעסיקות כמה עשרות נשים חרדיות כל אחת, ועוד היד נטויה. תחומי הפעילות מגוונים, אבל הלייטמוטיב עובר כחוט השני: יכולת ללימוד מהיר, מוסר עבודה גבוה, חריצות וראייה כוללת; כל עובדת רואה את עצמה כנדבך חשוב בפסיפס האנושי של החברה.
אין ספק, עם זאת, כי בראייה רחבה יותר, סוגיית התעסוקה של האוכלוסייה החרדית נתקלת בשני קשיים מרכזיים: השכלה מתאימה ומקום תעסוקה ההולם את אורח חייה.

כמי שמתמחה בהעסקת נשים חרדיות ומכיר היטב את הפוטנציאל האדיר הגלום בהן, ברצוני לנפץ הנחת יסוד מוטעית: רמת הנשים החרדיות והתאמתן לשוק העבודה בארץ אינן פחותות משל הנשים באוכלוסייה הכללית. לתשומת לב ראש עיריית תל אביב: תלמידות במוסדות החינוך החרדיים משיגות במבחן פיז"ה הבינלאומי ציונים גבוהים יותר בקריאה ובמתמטיקה מאשר תלמידות במגזרים הממלכתי והממלכתי-הדתי.

ועם זאת, בענפי תעסוקה רבים קשה לראות את הנשים החרדיות נקלטות מועסקות. החסם העיקרי הוא בתחום ההשכלה. לעיתים קרובות, שנות הלימוד בסמינרים לבנות אינן נחשבות כשנות השכלה פורמליות, וכך נמנע מהנשים לקבל עבודה בתחומים רבים ומגוונים. אפילו במגזר הציבורי, שבו מועסקים מאות אלפי עובדים בתחומים מקצועיים שונים, מספר החרדים שואף לאפס.

המכשול העיקרי נובע מאי-הכרה רשמית בלימודי היהדות ויתר המקצועות הנלמדים בסמינרים לבנות. בתחומים רבים, הלימודים התורניים ולימודי היהדות, בשילוב עם לימודי המתמטיקה והמחשבים, מפתחים את אוריינות הקריאה והכתיבה ברמה גבוהה, מעלים על נס ערכי השקעה ומצוינות ומייצרים תשתית איכותית להכשרה תעסוקתית. "החתירה לבינוניות" – ערך כה נפוץ בחינוך בישראל – כמעט שאינה קיימת במוסדות ההשכלה של הבנות החרדיות.

הקריאה של הימים האחרונים להתמרד נגד מימון הלימודים במגזר החרדי נובעת מבורות וחוסר הבנה, ואולי אף דמגוגיה זולה. במקום לתמוך במהלכים אבולוציוניים שכבר קיימים במגזר החרדי, לקראת פתיחות להשכלה כללית עם ההשכלה התורנית ותוך כדי שמירה על צביוני – יש דחף חיצוני לכפות עליו "רבולוציה עכשיו".

מי שרוצה באמת בהשתלבות גוברת של האוכלוסייה החרדית במרקם העסקי, אף אם לא החברתי, עדיף שיטפח מגמות קיימות ולא ינסה לכפות על המגזר החרדי את החזון האוטופי שלו. מי שמעוניין לככב בכותרות זולות – שימשיך לקרוא למרד אזרחי.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "סיטיבוק סרביסיס", הפועלת בתחום שירותי נדל"ן בארה"ב ומעסיקה כ 120 נשים חרדיות במודיעין וביתר עילית

על בסיס מאמר ב"הארץ" – 9.5.10

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב- 07:15