דעת מרכז פיתוח ובדיקות Archives - דעת https://www.daatsolutions.co.il/tag/דעת-מרכז-פיתוח-ובדיקות/ DAAT Tue, 17 Feb 2026 06:46:23 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9.4 https://www.daatsolutions.co.il/wp-content/uploads/2026/01/cropped-cropped-yael-LOGO-512-32x32.webp דעת מרכז פיתוח ובדיקות Archives - דעת https://www.daatsolutions.co.il/tag/דעת-מרכז-פיתוח-ובדיקות/ 32 32 באגים, שקדים ופריחה מלאכותית https://www.daatsolutions.co.il/%d7%91%d7%90%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa/ Thu, 29 Jan 2026 06:07:43 +0000 https://www.daatsolutions.co.il/?p=333791 אם תסתכלו על שולחן העבודה שלי ברוב ימי השנה, תמצאו שם אקו-סיסטם מעניין: ערימות של דפים, כוס קפה רב-פעמית (כי אצלי אין כניסה לחד-פעמי, שימור הסביבה הוא ה-Default שלי) עם קפה שתמיד מספיק להתקרר הרבה לפני שאני מגיעה לחצי שלו, ושני מסכים שפולטים עלי אור כחול שגורם לי לשכוח שיש דבר כזה שנקרא "שמש". בעולם … Continued

The post באגים, שקדים ופריחה מלאכותית appeared first on דעת.

]]> אם תסתכלו על שולחן העבודה שלי ברוב ימי השנה, תמצאו שם אקו-סיסטם מעניין: ערימות של דפים, כוס קפה רב-פעמית (כי אצלי אין כניסה לחד-פעמי, שימור הסביבה הוא ה-Default שלי) עם קפה שתמיד מספיק להתקרר הרבה לפני שאני מגיעה לחצי שלו, ושני מסכים שפולטים עלי אור כחול שגורם לי לשכוח שיש דבר כזה שנקרא "שמש".

בעולם הטכנולוגי שלנו, אנחנו תמיד במירוץ אחרי ה"חידוש" הבא. גרסה 2.0, עדכון תוכנה, פיצ'ר רענן. אבל האמת היא שבמשרד (או בפינת העבודה בבית), רעננות היא מושג רחוק. רוב הזמן זה מרגיש כמו עבודה תמידית ושוחקת: אנחנו "משקות" את המערכת בקוד, "מדשנות" אותה באופטימיזציה, ומקוות שלא יצמח לנו איזה באג פראי באמצע הלילה.

ואז מגיע ט"ו בשבט.

פתאום, בין ה-Jira ל-Slack, מופיעה צלחת של פירות יבשים. פתאום יש הפוגה. וזה מצחיק, כי בטכנולוגיה הכל חייב להיות מהיר, אבל ט"ו בשבט מזכיר לנו שצמיחה אמיתית היא דבר איטי להחריד. עץ לא עושה Fast Forward, והוא בטח לא מבקש מהמשתמש "לחכות בזמן שהפרי נטען".

בכל פעם שאני עוצרת לקלף מנדרינה או לנשנש שקד מול המסך, אני מבינה כמה אנחנו צריכות את ה"ירוק בעיניים" הזה. הירוק הזה הוא לא רק צבע של פלסטיק במשרד, אלא השאיפה לנשום רגע. לצאת מה-Loop האינסופי של המשימות ולזכור שגם אנחנו, בדיוק כמו האילנות, צריכות שורשים חזקים כדי לא להתכופף בכל פעם שהשרת קורס.

והנה הפואנטה: הטכנולוגיה נותנת לנו חידושים, אבל הטבע נותן לנו התחדשות. החידוש הוא במוצר, אבל הרעננות היא בנו.

זה בדיוק כמו הכוס הרב-פעמית שלי – היא מזכירה לי שלא הכל בחיים הוא "השתמש וזרוק". יש דברים ששווה לשמר, ששווה להשקיע בהם לטווח רחוק, גם אם בסוף הקפה מתקרר כי הייתי עסוקה בלבנות משהו שיחזיק מעמד.

השנה, בין אישור באג אחד לשני, החלטתי להכניס קצת "פריחה" למשרד. לא רק פירות יבשים, אלא את ההבנה שמותר לנו לעצור, להסתכל מהחלון על הגשם (שהפעם לא רק עושה לנו שפעת, אלא באמת משקה משהו), ולשאת תפילה קטנה שגם העבודה הקשה שלנו תצמיח פירות מתוקים בסוף.

חג לאילנות (ולצוות דעת) שמח!

The post באגים, שקדים ופריחה מלאכותית appeared first on דעת.

]]> תובנות על העץ הנדיב https://www.daatsolutions.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%a5-%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%91/ Sun, 25 Jan 2026 06:13:31 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2918 כולנו מכירים את ספרו הידוע של סילברסטיין של, “העץ הנדיב”, בתרגומו הנפלא של יהודה מלצר. בסיפור מתוארת מערכת יחסים ארוכת שנים בין עץ רגיש וטוב לב ובין אדם מהיישוב. ידידות זו חולפת על פני שנות הילדות הצעירה, דרך שנות הבגרות ומסתיימת בגיל הזקנה. אהבתו הרבה של העץ לילד איננה יודעת גבולות, והוא מוכן לעשות הכול...

The post תובנות על העץ הנדיב appeared first on דעת.

]]> כולנו מכירים את ספרו הידוע של סילברסטיין של, “העץ הנדיב”, בתרגומו הנפלא של יהודה מלצר. בסיפור מתוארת מערכת יחסים ארוכת שנים בין עץ רגיש וטוב לב ובין אדם מהיישוב. ידידות זו חולפת על פני שנות הילדות הצעירה, דרך שנות הבגרות ומסתיימת בגיל הזקנה. אהבתו הרבה של העץ לילד איננה יודעת גבולות, והוא מוכן לעשות הכול למען אושרו של ידידו, המצטייר כאנוכי מעט וכשקוע בעצמו. לאחר שמאס במשחקי הילדות, מחליט העלם הצעיר, כעצתו של העץ, למכור את תפוחיו ולקבל כסף תמורתם. מאוחר יותר, מציע העץ את ענפיו לילד שהפך לגבר צעיר, וזקוק לבית כדי להיות מאושר. כשעייף מחיי השגרה, חוזר האיש אל העץ המתגעגע ומבקש לו סירה כדי להפליג לארצות רחוקות. העץ, שאהבתו איננה יודעת גבולות, מציע את גזעו, והאיש איננו מהסס לרגע, גודע את העץ ומשאיר אחריו רק גדם כרות. בסוף מסע חייו חוזר הקשיש הרצוץ ומתיישב על הגדם שנותר מהעץ הגבוה והמרשים, והעץ כמו תמיד, מאושר.
הסיפור “העץ הנדיב”, על ברכיו חונכו דורות של ילדים, נקשר לא אחת לחג האילנות שלנו – לט”ו בשבט, בעיקר בגלל הגיבור הראשי שלו, העץ. הסיפור ה”עץ הנדיב” נותן מקום של כבוד לערכים חשובים, כדוגמת: אהבה, רעות ויכולת נתינה. לעומת אהבתו, רגישותו והקרבתו של העץ, נראית רדיפתו של האדם אחר הנאות והישגיים רגעיים נחותה וגם אנוכית מאוד. בהקשר זה, יוצר הסיפור גם תחושה סמויה של חוסר נוחות, הנובעת בעיקר מאותה נתינה, שלא רק שאיננה מוערכת מספיק על ידי המקבל, אלא היא גם טוטאלית באופן הרסני. ואכן, הסיפור “העץ הנדיב” איננו משקף ערכים יהודיים אלא בעיקר נוצריים. היהדות איננה מקדשת את ערך הנתינה שאין לה גבולות; ביהדות לנתינה ולחסד ישנם גבולות ברורים יותר, ודמו של “האחר” איננו לעולם סמוק יותר מדמו של “העצמי”.
בתלמוד הבבלי, במסכת בבא מציעא, דף סב א כתוב: ”שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שותין שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב. דרש בן פתורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: ‘וחי אחיך עמך’ – חייך קודמים לחיי חבריך”. אמנם, ההלכה נפסקה לפי דעת רבי עקיבא, אך בפועל גם בן פתורא איננו סבור, כי אדם צריך להקריב עצמו למען האחר. בן פתורא טוען, כי במקרה זה יש לחלוק את המים עם החבר למסע, כדי להימנע ממצב בו אדם עלול לראות במות חברו.
גם במצבים אחרים היהדות איננה מעודדת מקרים של מתן ללא תמורה, מחשש לניצול ופגיעה באדם המעניק את החסד. עבד עברי הוא אולי הדוגמה המובהקת לכך. בסיפורי עבדות אותם אנו מכירים בעיקר מההיסטוריה העגומה של הילידים, שהובאו מארצות דרום אפריקה לארצות הברית, הנתינה היא בכפייה, בהתעמרות וללא כל תמורה. ביהדות המצב שונה לחלוטין! ביהדות מחויב בעליו של העבד להעניק לו תמורה, לתת לו כסות ומזון ולספק לו תנאי מחייה טובים. יתרה מכך, בגמרא נאמר, כי מי שקנה לעצמו עבד, “קנה אדון לעצמו”. ולכן, מקרים של הקרבה טוטאלית, כמו בסיפור “העץ הנדיב”, אין להם מקום.
ולבסוף, חשוב גם לזכור, כי העץ הנדיב איננו אדם אלא עץ השדה, ובמקורות שונים ביהדות ישנן אזהרות חוזרות ונשנות מפני ניצול מוגזם של משאבי הטבע. לאחר בריאת העולם, בבראשית ב’ ט”ו, מעניק הבורא את האדמה לאדם הראשון כפיקדון זמני בלבד, ומצווה עליו “לעבדה ולשמרה”. אנו מצווים לעבוד ולעבד את האדמה כדי להשתמש בה לצרכינו הקיומיים. עם זאת, אנו גם מחויבים לשמרה, למען עצמנו וגם למען הדורות הבאים. ובנימה זו, עובדות חברת “דעת” מאחלות לכולם חג ט”ו בשבט מלא פריחה, שיתוף ונתינה.

The post תובנות על העץ הנדיב appeared first on דעת.

]]> שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי? https://www.daatsolutions.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%9c%d7%99/ Sat, 03 Jan 2026 09:08:15 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2914 במשנה, במסכת ראש השנה, פרק א' נכתב: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול – ראש השנה למעשר בהמה, באחד בתשרי – ראש השנה לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות, בט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות". כל אחד מראשי שנה אלה קשור ללוח השנה העברי, וככזה מהווה חלק בלתי נפרד מחיי.

The post שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי? appeared first on דעת.

]]> במשנה, במסכת ראש השנה, פרק א" נכתב: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול – ראש השנה למעשר בהמה, באחד בתשרי – ראש השנה לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות, בט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות". כל אחד מראשי שנה אלה קשור ללוח השנה העברי, וככזה מהווה חלק בלתי נפרד מחיי. אלא שבשנים האחרונות הצטרף ראש שנה נוסף לרשימה – ראש השנה האזרחית.

כמו מרבית הציבור הדתי והחרדי, גדלתי וחונכתי על פי לוח השנה העברי בלבד, המושתת על מולד הירח. לוח השנה האזרחי או הגרגוריאני, המבוסס על מחזור השמש, ולפי חלק מהתפישות נחשב ל"לוח השנה הנוצרי", לא היה קשור אלי כלל במקרה הטוב, או אפילו נאסר לחלוטין לשימוש במקרה הפחות טוב. כל שכן, גם חגיגות תחילת השנה שהתלוו אליו. בגיל 18 שכתבתי את השקים הראשונים בחיי, הקפדתי לרשום את התאריך העברי בגאווה ובגאון והתעלמתי בעקשנות מרעו הלועזי. עם השנים התגמשה מעט עמדתי בנושא.

"אני ואתה נשנה את העולם", שר אריק אינשטיין. אני מציאותית יותר ומכירה בעובדה שכנראה אינני יכולה לשנות את העולם במעשה דרמטי, לא בשנה אזרחית זו ולא בשנים האזרחיות הבאות.

יש הקושרים את ראש השנה האזרחי לאפיפיור סילבסטר, שכיהן במאה הרביעית לפני הספירה. בפועל נחגג ראש השנה החדשה בכל רחבי העולם, גם במדינות שהדת הרשמית בהן איננה כלל הנצרות,כדוגמת: תאילנד, יפן, טורקיה והודו. אמנם, סילבסטר נפטר ב-31 לדצמבר אך בנצרות נחגג חג המולד לרוב ב-25 בדצמבר, כאשר ה-31 הוא כמעט חסר ערך דתי בהקשר זה. גם הטענות על אופיו האנטישמי לכאורה של האפיפיור סילבסטר אינן מגובות מבחינה היסטורית. למעשה, מציין ה-31 בדצמבר תאריך שהוא בעיקר ראש שנת הכספים החדשה. בעבר הייתה שנת הכספים נפתחת בראשון לאפריל, המקביל לחודש העברי ניסן, שלפי המשנה הוא ראש השנה למלכים. במציאות שכזו, השנה האזרחית החדשה איננה נופלת תחת ההגדרה "לא שלנו" אלא נקשרת לחיי היומיום של כל אחד מאיתנו, אם ירצה ואם לא, ברמה הכלכלית, העסקית, התרבותית והארגונית.

לפני שנה אזרחית חדשה, כמו לפני ראש השנה היהודי, נבחרים 100 אנשי השנה המשפיעים ביותר, העיתונים מתמלאים בסיכומים, ברדיו נערכים מצעדים שונים ונשמעות ספקולציות והערכות לגבי השנה הבאה. מבחינתי, תאריך השנה האזרחית החדשה הוא אכן הזדמנות נהדרת לערוך סיכומים ולהתכונן לקראת הבאות. אם כי, בפועל ניתן לערוך סיכום גם בכל תאריך אחר – בין אם פעם בשנה ובין אם חמש פעמים בשנה, בין אם בתחילת כל חודש או אפילו לפני השינה בכל לילה. חשבון נפש זה הוא הזדמנות אמיתית להביט בהישגים ולהתכונן לקראת הבאות.

"אני ואתה נשנה את העולם", שר אריק אינשטיין. אני מציאותית יותר ומכירה בעובדה שכנראה אינני יכולה לשנות את העולם במעשה דרמטי, לא בשנה אזרחית זו ולא בשנים האזרחיות הבאות. עם זאת, אני בהחלט יכולה לשנות במסגרת מעגל ההשפעה שלי. וזה המון! גם לשינוי מקומי ישנה השפעה אוניברסאלית עצומה, ממש כמו "אפקט הדומינו". מספיק שאבן אחת תזוז כדי שהשורה כולה תתחיל לנוע הלאה, די להשליך אבן זעירה אחת לתוך מאגר מים גדול כדי לעורר אינסוף גלים מסביב, ובכך אני רואה את תרומתי בשנה אזרחית זו ובכל אחד מימי השגרה. מסיבות אלה, ראש השנה האזרחית הוא בעיקר תאריך בו אני שואלת את עצמי מה ניתן לשפר ביחס לשנה האזרחית הקודמת, וכיצד אוכל לתרום את תרומתי לעולם טוב יותר בעתיד, מבחינה מקצועית ומכל בחינה אחרת.

צוות חברת "דעת" מאחל לכולם שנה אזרחית פורייה ומלאה בשפע ובהצלחה.

The post שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי? appeared first on דעת.

]]> לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם? https://www.daatsolutions.co.il/%d7%9c%d6%b8%d7%9e%d6%b8%d6%bc%d7%94-%d7%99%d6%b0%d7%a8%d7%95%d6%bc%d7%a9%d6%b8%d7%9c%d6%b7%d7%99%d6%b4%d7%9d-%d7%aa%d6%b8%d6%bc%d7%9e%d6%b4%d7%99%d7%93-%d7%a9%d6%b0%d7%aa%d6%b7%d6%bc%d7%99%d6%b4/ Thu, 17 Nov 2016 06:00:39 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=329373 האם ירושלים, העיר שמסמלת אחדות, אכן חצויה? "לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם, שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה?"
במדרשי חז"ל ירושלים מוצגת כמעט תמיד כנקודת חיבור... 'עיר שחוברה לה יחדיו'.
...יש בירושלים כמיהה ויכולת, רצון וכוח, שחותרים ללא לאות לאחד ולחבר...
...אנשים המיוחדים המאחדים ומכילים בתוכם את כולנו... על פניהם נהרה של אמונה בצדקת הדרך וחיוך של סובלנות. אנשים שמחברים לה יחדיו. ירושלמים.

The post לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם? appeared first on דעת.

]]> כ"ט בנובמבר 1947.

ירושלים תחת שלטון המנדט הבריטי. באו"ם מתקבלת הצעת החלוקה. על פי ההצעה יחולק שטחה של ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ירושלים תהיה עיר בינלאומית הנשלטת בידי מושל מטעם האו"ם ומועצת תושבים. מיד לאחר ההחלטה פורצים קרבות בירושלים ובערים המעורבות, ביישובים היהודיים ובצירי התנועה בכל רחבי הארץ. בתום מלחמת השחרור מחזיקה ישראל בחלקה המערבי של העיר ובהמשך מכריזה על ירושלים כבירתה של המדינה הצעירה. במשך 19 שנה נותרת ירושלים הבירה כעיר חצויה. "העיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה".

כ"ח באייר תשכ"ז.

במהלך מלחמת ששת הימים ישראל מחזירה לשליטתה את חלקי העיר המזרחיים שהוחזקו עד אז בידי הירדנים. לשטחה של ירושלים נוספים שטחים רבים ובהם גם שכונות וכפרים ערבים. האו"ם אינו מכיר בסיפוחה של מזרח העיר.

למעשה, למרות שחרורה ירושלים נותרת מחולקת. מערב העיר נחשב לשטח יהודי בעוד יהודים שמתגוררים במזרח העיר מוגדרים "מתנחלים", כאילו אינם גרים בלבה של בירת ישראל.

התקשורת מספרת על עיר ששיעור החרדים והערבים באוכלוסייתה הולך וגדל בהתמדה, וכבר אינה מהווה בית טבעי לעם ישראל על כל פלגיו. הכתבות מתארות עיר אשר חצויה בין מזרח ומערב, עיר שבליבה חומה לאומית, רעיונית ומגזרית.

האם ירושלים, העיר שמסמלת אחדות, אכן חצויה?

למה ירושלים תמיד שתים ?

לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם, שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה
וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּירוּשָלַיִם שֶל אֶמְצַע
בְּלִי לַחְבֹּט אֶת רֹאשִי לְמַעְלָה
וּבְלִי לִפְצוֹע אֶת רַגְלַי לְמַטָּה.

וְלָמָּה יְרוּשָלַיִם בְּלָשוֹן זוּגִית כְּמוֹ יָדַיִם וְרַגְלַיִם,
אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת רַק בִּירוּשָל אַחַת,
כִּי אֲנִי רַק אֲנִי אֶחָד וְלֹא שֲנַיםִ

(יהודה עמיחי)

 

למה ברבים? שואל עמיחי, למה אי אפשר להסתפק באחת?

במדרשי חז"ל ירושלים מוצגת כמעט תמיד כנקודת חיבור – המאחדת את ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה, מחברת בין יראה ושלום, מתבטאת בין אדם לא‑לוהיו וגם בין אדם לחברו, מדברת אל המח ונוגעת בלב, ירושלים של העבר וזו של העתיד – 'עיר שחוברה לה יחדיו'.

דומה שיש בירושלים כמיהה ויכולת, רצון וכוח, שחותרים ללא לאות לאחד ולחבר בין חלקים שונים, ואם בכל זאת הפירוד גובר, העיר אינה עומדת בכך; מאליו מתרחשים הקרע, החלוקה, החורבן.

קיץ 2016.

אזור המרכז מהביל. לאן נוסעים לנשום אויר? לירושלים.

העיר שוקקת חיים. יהודים, נוצרים וערבים, דתיים וחילונים ועוד זן אחד. ירושלמים.

לא, אינני מתכוונת לאנשי שכונה או כת כזו או אחרת על לבושם האותנטי… אני מתכוונת לאנשים המיוחדים המאחדים ומכילים בתוכם את כולנו. אנשים שלמתבונן מבחוץ נראים כסתירה מהלכת, כשילוב של תרבויות, אולם על פניהם נהרה של אמונה בצדקת הדרך וחיוך של סובלנות.

אנשים שמחברים לה יחדיו. ירושלמים שמשלימים את התמונה, ויחד עם הקדושה, האווירה והאבנים תורמים להפוך את ירושלים למה שהיא.

צילמתי שניים מהם.

 

 

The post לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם? appeared first on דעת.

]]> שנאת חינם מחריבה עולמות https://www.daatsolutions.co.il/%d7%a9%d7%a0%d7%90%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa/ Mon, 22 Jun 2015 04:20:14 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2572 ב17 בתמוז יתחילו ימי בין המיצרים המסתיימים בתשעה באב, התאריך בו חרב בית המקדש. שאלו חכמינו זכרונם לברכה: על מה נחרב בית המקדש השני? וענו: על שנאת חינם. ואכן, מצבה החברתי של הקהילה היהודית במהלך שנות ה-60 של המאה הראשונה לספירה הנוצרית היה קשה ביותר; מאבקי כוח, סכסוכים קשים, שחיתות, כניעה ליצר, הלשונות לקיסר ומעשי נקמה שונים היו דבר שבשגרה.

The post שנאת חינם מחריבה עולמות appeared first on דעת.

]]> נראה שמדי כמה ימים אנחנו נחשפים למחלוקת מתוקשרת. הפעם, מדובר בשרת התקשורת מירי רגב ובקבוצת אמנים שמתנגחים בריש גלי.
המחלוקות הללו (שגם מתקשרות לפרשת השבוע בה מסופר על המחלוקת בין קורח למשה רבנו), גורמות לי להרגיש שאנחנו נמצאים באווירת טרום-בחירות. אווירה שמדגישה קיטוב חזק בין הצדדים, וכוללת לצערי גם השמצות והתבטאויות שלא היו צריכות להיאמר. כמובן שאיני תומכת בהתנהגות מסוג זה לפני בחירות… ובכל זאת, ציפיתי שלאחר שיסיימו לספור את הקולות, ולאחר שכל אחד ישובץ לתפקידו, נראה שאנשים מפגינים קצת יותר כבוד האחד לשני. כנראה שטעיתי.

הגמרא אומרת "כשם שפרצופיהם שונים – כך דעותיהם שונות" (ברכות נח). כל אחד מאתנו בעל ראייה שונה וייחודית של המציאות. לעולם לא נוכל למצוא אדם שנסכים איתו לגבי כל נושא. כאשר מתפתחת מחלוקת, ואפילו הצדק עם אחד הצדדים, האתגר הוא לא להצליח להכריז 'אני צודק', אלא לדעת להתנהל מול השני בכבוד וליישב את המחלוקת בדרכי נועם.
ביהדות קוראים לזה "אהבת חינם" כשהמשמעות הרחבה היא לאהוב כל יהודי, גם כשיש שוני ואי הסכמה.
להפך, שלצערי מתרחש לא פעם, קוראים "שנאת חינם". שנאה זו היא הרסנית ומחריבה עולמות.

בי"ז בתמוז יתחילו ימי בין המצרים המסתיימים בתשעה באב, התאריך בו חרב בית המקדש. שאלו חז"ל "על מה נחרב בית המקדש השני?" וענו "על שנאת חינם". ואכן, מצבה החברתי של הקהילה היהודית במהלך שנות ה-60 של המאה הראשונה לספירה הנוצרית היה קשה ביותר; מאבקי כוח, סכסוכים קשים, שחיתות, כניעה ליצר, הלשונות לקיסר ומעשי נקמה שונים היו דבר שבשגרה.

במסכת גיטין מצטט רבי יוחנן את פסוק י"ד, פרק כ"ח בספר משלי, בו נאמר: "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו, יפול ברעה", ומוסיף "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים"; כלומר קשיות הלב והרשעות וכן הסיפור הידוע על קמצא ובר קמצא הובילו לחורבן הבית, ליציאה לגלות ולכל הרעות החולות שידענו מאז.

מעשה בקמצא ובר קמצא

 

ומעשה שהיה, כך היה: אחד מעשירי העיר ארגן בירושלים סעודה גדולה ומפוארת ושלח את משרתו להזמין את כל חבריו לסעודה. ברשימת החברים הופיע גם שמו של קמצא, אלא שהמשרת טעה והזמין במקומו את בר קמצא, שהיה שנוא על בעל הבית. כששמע בר קמצא על ההזמנה, התפלא תחילה וספקות מילאו את לבו. לאחר מכן חשב לעצמו, כי שונאו מנסה להתפייס עימו ומזמינו להיות חלק בלתי נפרד מהחוגגים בסעודתו. אלא שהמציאות הייתה שונה בתכלית. כשגילה העשיר את בר קמצא בין באי המסיבה, נתקף זעם גדול וביקשו להסתלק מהמקום מיד. בר קמצא השתומם, נבהל וחש בושה גדולה. הוא ביקש מבעל הבית שלא ישפילו ברבים ויתיר לו להישאר בסעודה בתמורה לתשלום מלא עבור הארוחה שלו, אך המארח סירב לבקשה. מגודל הבושה התחנן בר קמצא וביקש להישאר קמצא תמורה לחצי מדמי הסעודה, ומשזה עמד בסירובו הציע אף לשלם את כל דמי הסעודה ורק שלא יגורש ממנה בבושת פנים. למרות כל תחנוניו, סולק בר קמצא מהמקום. חכמי ישראל שהוזמנו לסעודה נותרו אדישים לנוכח המתרחש ולא עשו דבר כדי להגן על כבודו של בר קמצא ולצנן את זעמו של המארח.

בר קמצא, שלא התאושש מהעלבון הקשה, בחר בנקמה הוא הלך לנירון קיסר וסיפר לו כי היהודים החליטו למרוד בו. כדי להוכיח שהוא דובר אמת, הציע לקיסר לשלוח ליהודים עגל, אותו ציווה לעלות כקורבן. בר קמצא הטיל בניב שפתיו של העגל מום והביאו לקהילה. חכמים התלבטו מאוד בשאלה האם להקריב את העגל, בשל המום בשפתיו מחד ולנוכח שיקול "שלום המלכות" מאידך. לבסוף החליט זכריה בן אבקולס שלא להקריב את העגל. לאחר שקיבל נירון קיסר את ההוכחה הניצחת לבגידת היהודים, הייתה הדרך לחורבן קצרה.

לא רק על שנאת חינם חרבה ירושלים.

 

לאחר מכן, אמר רבי יוחנן: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו". רבי יוחנן מאשים בחורבן דווקא את רבי זכריה בן אבקולס ואת ענוותו. לכאורה, ענווה היא תכונה חיובית ונערצת, אלא שבמקרה זה, לדעת רבי יוחנן, היא גרמה לחורבן הבית. מעשה קמצא ובר קמצא יצר שרשרת שלמה של אירועים בלתי רצויים, שאת סופה המר הכריעה חולשת אופיו של זכריה בן אבקולס, אותה מכנה רבי יוחנן "ענווה"; שנאה עזה גרמה לבעל הבית לסלק את בר קמצא מסעודתו ולהשפילו ברבים, חכמי ישראל שנכחו במקום לא עשו דבר כדי לישר את ההדורים, בר קמצא החליט לנקום את נקמתו וזכריה בן אבקולס החליט להימנע מהקרבת הקורבן למרות פיקוח הנפש. זכריה בן אבקולס דקדק מאוד בענייני שחיטה כשרה והתעלם לחלוטין מעניינים הקשורים למצוות שבן אדם לחברו, ובשל חששו מהרושם שיותיר מעשה הקורבן, גרם לחורבן.

ומה הלקח?

 

שנאת חינם, על שלל מרכיביה הבלתי רצויים, איננה רק נחלת העבר אלא תופעה חמורה המתרחשת, לצערנו, גם בהווה. לשון הרע, הלבנת פנים ברבים, רכילות, ביקורתיות קשה, חוסר סובלנות והיעדר כבוד הם חלק בלתי נפרד משגרת החיים, והם מכרסמים בהתמדה בחוסן שלנו כחברה. את שנאת החינם יש לבער בהקדם, ויפה שעה אחת קודם. באותה מידה, חשוב ביותר לעשות הבחנה בין העיקר לטפל, ולהגמיש עמדות במקרים בהם עומדים על הפרק דיני נפשות. שהרי סיפור קמצא ובר קמצא בא ללמדנו לא רק שבכוחה של השנאה לחרב עולמות, אלא שהאהבה, ההקשבה וההתחשבות הם אבני הבניין של חברה מוסרית ופורחת. כלומר הלקח העיקרי הוא שאהבת חינם בוראת עולמות, ולעומתה שנאת חינם מחרבת ומשחיתה עולמות.

סובלנות והקשבה לאחר הם לא רק התשתית של תפישתנו הדתית והמוסרית בחברת "דעת", אלא גם חלק בלתי נפרד מכלי העבודה שלנו; כלים המובילים לשגשוג, להצלחה ולשביעות רצון של כל הצדדים המעורבים.

The post שנאת חינם מחריבה עולמות appeared first on דעת.

]]> ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי https://www.daatsolutions.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/ https://www.daatsolutions.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/#comments Wed, 23 May 2012 10:12:46 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2569 ספירה אקטיבית זו היא חשובה מאוד, היא מסייעת לנו להתכונן כראוי לקראת הבאות, לממש את עצמנו בהווה ברמה הגבוהה ביותר ולהצליח בעתיד. יחד עם זאת, לא תמיד ההמתנה לעתיד נעשית באופן חיובי...

The post ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי appeared first on דעת.

]]> בני ישראל נצטוו בספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ט"ו; "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה – שבע שבתות תמימות תהינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה'". במצוות ספירת העומר המקראית ישנו ציווי לספור 49 ימים מזמן הקרבת קורבן העומר, ביום השני של פסח, ועד ו' בסיוון, שהוא תאריך חג השבועות, החג השני בשלושת הרגלים.

למצוות ספירת העומר ישנם מספר טעמים. לפי הסברו של הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" ולפי הסברו של "בעל ספר החינוך", מטרתה של מצוות ספירת העומר היא לבטא את הצפייה והשאיפה ליום קבלת התורה בסיני. ואכן, בחג הפסח יצאו בני ישראל ממצרים ובחג השבועות, הקרוי גם "חג מתן תורה", קיבלו על עצמם את עול התורה וחוקיה. ספירת העומר מבטאת את ימי ההכנה וההמתנה מלאת התקווה מרגע הגאולה והיציאה לחירות ועד למאורע היסטורי ודתי לא פחות חשוב, בו הפכו בני ישראל משבט משועבד וחסר זהות לעם עם חוקים ברורים ועם אמונה. הספירה אם כן היא סמל להמתנה אקטיבית, שכן מתלווה אליה הכנה נפשית ומעשית.

ספירה אישית
ניתן להתייחס לספירת העומר גם במישור המעשי והיומיומי. דוגמה לכך היא, הכנותיה של הכלה לקראת יום חתונתה: כלה הסופרת בהתרגשות את הימים עד יום חתונתה ובו בזמן משקיעה מאמצים ומרץ כדי להתכונן כראוי וכדי שהיום הגדול יהיה בדיוק כמו שחלמה ותכננה. בדומה לספירת העומר יש כאן צפייה אקטיבית, הכוללת הכנה ליום החשוב.
משמעותה של הצפייה האקטיבית איננה זניחת חיי ההווה לטובת חיי העתיד אלא שילובם זה בזה. כולנו נוהגים לספור ימים בצפייה לקראת העתיד או לקראת מאורע חשוב, אם במודע ואם שלא במודע. ספירה אקטיבית זו היא חשובה מאוד, היא מסייעת לנו להתכונן כראוי לקראת הבאות, לממש את עצמנו בהווה ברמה הגבוהה ביותר ולהצליח בעתיד.

יחד עם זאת, לא תמיד ההמתנה לעתיד נעשית באופן חיובי ומבורך. דוגמא לכך באדם שאינו מרוצה ממה שיש לו בהווה והוא ממתין לשינוי שיתרחש בעתיד, כאשר ההמתנה לא מתמקדת במאורע או במטרה מסוימת, אלא במשהו ערטילאי המתבסס על חוסר שביעות מההווה. במקרה כזה, האדם למעשה לא חי את הרגע ומפספס את החיים עצמם.
אין זה אומר שאין עלינו לשאוף להיות במקום טוב יותר בעתיד. להפך, עבור כולנו יש מקום לשאוף להתקדם ולהשתפר, להמצא במקום טוב יותר במישור פיזי, רוחני, גשמי, כלכלי, דתי… כל אחד על פי רצונותיו. יחד עם זאת, על שאיפה להגיע ממקום של השלמה עם המציאות הקיימת.

כאשר אני מנסה להתקדם מתוך ידיעה שמה שיש לי כעת משקף את המצב הכי טוב שיכול להיות (שזו משמעותה של ההשגחה הפרטית), אזי אגב ההתקדמות שלי, אני נהנת מהתהליך עצמו, מכל שלב שבו, ובאמת חיה.

ואיך משתלבת הספירה הדתית עם הספירה האישית?
אם בעת ההמתנה לחג מתן תורה, אני שואפת לראות את עצמי בתום 49 הימים, במקום גבוה יותר, תוך מודעות למקום שלי היום ולהתקדמות ממנו, תוך שמחה גם בגין עליה בשלב קטנטן אף שרק אני ובוראי מודעים לה – אזי בכל הימים האלו הייתי חייתי את השאיפה וההתקדמות שלי ברגע הנוכחי ולא הייתי עסוקה בחלומות על העתיד.

עובדות חברת "דעת" מאחלות לכל בית ישראל חיי הווה מלאים ונפלאים וחג שבועות שמח.

The post ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי appeared first on דעת.

]]> https://www.daatsolutions.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/feed/ 4 גאוה בחברה הישראלית https://www.daatsolutions.co.il/%d7%92%d7%90%d7%95%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa/ Wed, 14 Sep 2011 06:23:28 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2924 היום רואיינתי לעיתון вокруг России, מגאזין המתפרסם במוסקבה. אחת השאלות המעניינות שנשאלתי היתה:
ברוסיה, הגבלות התרבות הארגונית הם מאוד מחמירות. לדוגמא: מחפשים עובדים בגילאים של לא יותר מ 35 שנים, ללא ילדים או עם ילדים בוגרים, ללא התחייבות לבני משפחה בכלל ויכולת להשקעה בעבודה ללא הפרעה. מעסיקים מסבירים זאת עלידי ציות טוב יותר של צעירים ומחויבות גבוהה יותר.
עם זאת, נראה שאת עושה הכל הפוך למנהג זה. האם את יכולה להסביר במלים פשוטות ליזמים כמוך איך את הופכת את החברה שלך ליותר תחרותית?
את התשובה שלי דוברי הרוסית שבכם [...]

The post גאוה בחברה הישראלית appeared first on דעת.

]]> היום רואיינתי לעיתון вокруг России, מגאזין המתפרסם במוסקבה. אחת השאלות המעניינות שנשאלתי היתה:

ברוסיה, הגבלות התרבות הארגונית הם מאוד מחמירות. לדוגמא: מחפשים עובדים בגילאים של לא יותר מ 35 שנים, ללא ילדים או עם ילדים בוגרים, ללא התחייבות לבני משפחה בכלל ויכולת להשקעה בעבודה ללא הפרעה- מעסיקים מסבירים זאת עלידי ציות טוב יותר של צעירים ומחויבות גבוהה יותר.

עם זאת, נראה שאת עושה הכל הפוך למנהג זה. האם את יכולה להסביר במלים פשוטות ליזמים כמוך איך את הופכת את החברה שלך ליותר תחרותית?

את התשובה שלי דוברי הרוסית שבכם יוכלו לקרא בכתבה כשנעלה אותה ל”כתבו עלינו” באתר. מה שלא אמרתי לו זה את הרגשות שעלו לי כששמעתי את השאלה.

הרגשתי גאווה בנו, בחברה הישראלית.

אנחנו בשלהי החופש הגדול, המדינה כמעט מושבתת וזה בסדר.
אנחנו מכינים לוחות זמניים לפרויקטים, כולנו מתחשבים בחגים.
אנחנו לוקחים בחשבון שלכל עובד יש בית משפחה ומחויבויות אישיות, ומבינים את זה.
כואב לנו בסגירת מפעלים כאלו ואחרים על בעלי המשפחות.
כואב לנו לקרוא על בני 40 שמתקשים למצוא עבודה
והתרבות שלנו אומרת שאדם בעלי מחוייבות משפחתית יהיה עובד בעל מחוייבות לארגון.
אני כותבת וחושבת על התגובה של ר”צ בדיקות תוכנה מטעם הלקוח, כאשר אני מודיעה לה כשמישהי מהבודקות שבצוות שלה בהריון. השמחה, העיניים הנוצצות, האיחולים, ההשתתפות והדאגה לשלום היולדת והתינוק אחרי.

אני כותבת וחושבת על דאגה של מנהל פרוייקט שמתכנתת בצוות שלו לפני חתונה, ההבנה שלו לצורך שלה לימים של התארגנות וגם של ניקוי ראש. ההליכה שלו לקראתה והחיוך בו הכול נעשה.

אני חושבת ומחייכת לי בלב וגאה בנו, בישראלים שעם כל הציניות שלנו, הרדיפה אחרי הכסף והחומריות, המאבק היומיומי באתגרים המורכבים של כל אחד ואחת מאיתנו, אנחנו בני אדם, ויותר מזה, זוכרים שגם השני הוא בן אדם, גם כאשר הוא עובד, ספק, חבר לצוות או נותן שירות שלנו.

איך אפשר בכלל להתחיל להסביר את זה למי שהתרבות שלו היא שהפרמטר בבחירת העובד היא חוסר המחוייבות שלו למשפחתו? 

The post גאוה בחברה הישראלית appeared first on דעת.

]]> צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים https://www.daatsolutions.co.il/%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95/ Sun, 07 Aug 2011 06:21:45 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2921 חם!
חם בחוץ וחם בבית, וחם גם באוהלים.
מליוני ג’יגה בייט של פיקסלים נשפכו בדיונים על גל המחאות השוטף אותנו מכל הכיוונים. קראתי מגוון של מאמרים, דעות, הסברים, טענות, ואני יודעת שאין אמת אחת מוחלטת. אין הסבר אחד שמיישב את הדברים ואין פיתרון נכון אחד למצב. אבל…

The post צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים appeared first on דעת.

]]> חם!
חם בחוץ וחם בבית, וחם גם באוהלים.
מליוני ג’יגה בייט של פיקסלים נשפכו בדיונים על גל המחאות השוטף אותנו מכל הכיוונים. קראתי מגוון של מאמרים, דעות, הסברים, טענות, ואני יודעת שאין אמת אחת מוחלטת. אין הסבר אחד שמיישב את הדברים ואין פיתרון נכון אחד למצב. אבל…
מצד אחד יש מצוקה. יש אנשים שלא גומרים את החודש, מחירי הדירות גבוהים מאוד, קשה לשלם למעון, למטפלת, לחוגים לילדים ולהתמודד עם ההוצאות הגדלות בהתמדה ללא פרופורציה להכנסות.
ומצד שני, שדה התעופה מלא, וכך גם המלונות, המסעדות, הקניונים, החניונים והעגלות בסופר… הכול לא רק מלא, אלא מפוצץ.
ניסיתי להבין איך אנשים שאין להם כסף לקנות דירה, מוציאים כל כך הרבה כסף על מותרות. עד שהבנתי שאלו לא מותרות. אלו צרכים.
כן. הsmart phone ובית הקפה והתיאטרון פסקו מלהיות מותרות והפכו לצרכים. ואני רוצה לנסות להסביר מדוע.
אמא שלי תמיד היתה משננת לי: ביום שני אחר הצהרים המספרות סגורות, ביום שלישי כל החניות סגורות וביום רביעי הבנקים. כן, לא להאמין. מעבר לזה שעבדו 8:00-13:00 ו-16:00-18:00, כל ענף במשק גם קיבל אחר הצהרים של חופש.
על מנת לצאת לקנות לנו בגדים, אמא שלי לא היתה צריכה לסמן ביומן “לא לקבוע פגישות” כל אחר הצהרים, כי כמו רוב האמהות, היא לא עבדה.
אמא שלי גם לא דחפה את העגלה בסופר בעיניים חצי עצומות ב-10 או ב-11 בלילה, לא רק כי קניות נהגו לערוך במכולת, אלא כי שום מקום לא היה פתוח בשעות האלו.
אנשים עבדו, פרנסו, ובנו את המדינה ואת הכלכלה, אבל השאירו לעצמם מספיק זמן גם כדי לחיות.
ואילו היום, כבר ב-6:30 בבוקר הדרכים לתל אביב עמוסות, וב-19:30 מתל אביב עדין קשה לצאת. וזה נאמר מניסיון אישי, כי גם אני כרוב עם ישראל עובדת 10ו-11 שעות ביום, וכשיש לחץ, גם 12 ו-13. מסיבה זו, גם אני מצפה שהחנויות יהיו פתוחות אחרי שעות העבודה שלי, כדי שאספיק להגיע אליהן ושוכחת שגם אני תורמת למצב בו יותר ויותר אנשים עובדים בשעות מאוחרות יותר ויותר.
וכאשר עובדים ברוב שעות הערות, אין זמן קודם כל לעצמנו: למנוחת הנפש שלנו, להשקיע בעצמנו, להבין מה אנו רוצים וצריכים ולדאוג לספק לעצמנו את צרכינו.
אין לי זמן להיות באמת עם הילדים, לשמוע אותם, להשקיע במשפחה הקרובה והרחוקה, בחברות, באף אחד בעצם.
אז כמו שכאשר אין לי זמן להכין ארוחה ולאכול אוכל מסודר ומזין, והבטן משדרת מצוקה וצורך באוכל, אני חוטפת מכל הבא ליד, כדי להשקיט את הרעב, כך כשהנפש לא מסופקת, לוקחים מכל מה שיש, מכל מה שרואים, מכל מה שלחברה יש להציע לנו, כי אולי זה מה שיספק את הנפש.
כאשר לא מצליחים לפנות זמן קבוע, יומיומי, בו נקשיב לעצמנו ונמלא את הצרכים היומיומיים שלנו, המחסור בצרכים אלו גדל וגדל עד שאותם צרכים יומיומיים כבר לא יצליחו לספק אותנו וכך מותרות נהפכים לצרכים.
לכן כאשר אני סוף סוף בחופש, אז “מגיע לי” כי אני עובדת מזריחת החמה ועד צאת הנשמה, והמגיע לי יכלול את כל מה שהעולם יכול להציע, כי שום דבר לא באמת מפצה אותי על העבודה הלא נגמרת, והלחץ ויום העבודה האין סופי. לכן אני זקוקה לאטרקציות וכאשר זה לא מספיק אז גם לחו”ל ונופים חדשים והתרגשויות… וזה עוד לפני הטיפול במצפון המציק, על ידי נתינה לילדים… (ע”ע חוגים).
דעת חורטת על דגלה יום עבודה של 8 שעות, ללא שעות נוספות, על מנת לאפשר לנשים ולאמהות להשתלב בצורה הגיונית בשוק העבודה.
אולי זה הזמן להציע לכולנו לחזור לשפיות, ולעבוד אם לא 8 אז 9 שעות ביום, ולא יותר?
זה אפשרי וזה עובד, ועל כך יעיד דור ההורים שלנו, שהצליחו בשעות עבודה הגיוניות להעמיד את המדינה על הרגלים (כלכלית), לקנות דירה, לנפוש בבית מלון, ואפילו לעזור לנו להתחיל את החיים שלנו.
אבל זה גם מחייב חשיבה והערכות אחרת.
מישהו מוכן להרים את הכפפה?

The post צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים appeared first on דעת.

]]> מסע חיינו – בין הסתר לגילוי https://www.daatsolutions.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99/ Mon, 14 Mar 2011 08:48:40 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2518 במסגרת העצמה וגיבוש הגיעו נשות 'דעת' ל'אורייתא' בהושעיה למפגש על אמנות ויהדות. במפגש נוצר דיאלוג בין האדם הטקסט והיצירה. בעקבות המפגש החוויתי ולקראת ראש חודש אני מבקשת לשתף אתכן בנקודות מבט המתבוננות על מהות חודש אדר.

The post מסע חיינו – בין הסתר לגילוי appeared first on דעת.

]]> בס"ד, ר"ח אדר ב" תשע"א
במסגרת העצמה וגיבוש הגיעו נשות "דעת" ל- "אורייתא" בהושעיה למפגש על אמנות ויהדות. במפגש נוצר דיאלוג בין האדם הטקסט והיצירה. בעקבות המפגש החוויתי ולקראת ראש חודש אני מבקשת לשתף אתכן בנקודות מבט המתבוננות על מהות חודש אדר.
מסע חיינו – בין הסתר לגילוי,
מאמר חז"ל (חולין קל"ט) שואל: "אסתר מן התורה מנין – שנאמר בדברים לא": "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" מכיוון שכתוב פעמיים הסתר אסתיר לומדים חכמים שזו תקופה של הסתר כפול. הסתר כפול בגשמיות וברוחניות. ובחינה זו מתייחסת רק לאסתר…
והעצה לכל ההסתרים (לכל תקופה שכזו) היא שיאמין ויבטח בה" כי עמו אנוכי בצרה,
כלומר שגם בתוך הצרה שם האנוכי…
וכמאמר הבעש"ט זי"ע על ואנוכי הסתר אסתיר: אנוכי מסתתר בתוך ההסתר, שגם בתוך ההסתר הכפול כאשר הסתרת פניך הקב"ה נמצא בסתר. והוא נותן דוגמה – כמו אבא שמסתיר עצמו מבנו הקטן שלא יראה אותו, אבל אינו מסיר לרגע את השגחתו ממנו, ועוד יותר מהרגיל. וזהו פרוש ואנוכי הסתר אסתיר, שגם בשעה שאינם רואים כלום ידעו כי אני מסתתר ונמצא עימהם. …ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוקים", נתיבות שלום מאמרי פורים,כמה יפה אומר הבעל שם טוב, הקב"ה מסתתר בתוך ההסתר. הוא תמיד נמצא אתנו גם בתקופות הקשות, גם בצרות , הוא יחד אתנו, משגיח עלינו. כמה פעמים אנחנו שוכחים את העובדה הזו ונדמה לנו שאנחנו לבד.
מקור נוסף הלקוח מתוך ילקוט שמעוני – "לעתיד לבוא – שכל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם", נשאלת השאלה איך יתכן? פורים זה חג שהוא בקושי תקנת חכמים ויש גם חגים שהם גילויי שכינה יותר גדולים וברורים? כמו למשל פסח שבועות וסוכות, בפורים – אלה ימי חול, מותרת עשיית מלאכה, אין קדושה בחיצוניות. האם ניתן לומר שבפורים יש יותר גילוי פנימיות יותר ממתן תורה? גלוי שכינה? (משלי ט תתקמד:)
מה שמקשה הילקוט שמעוני – כיצד ייתכן שדווקא פורים יישאר לעתיד לבוא ולא כל החגים שזכינו לראות בהם גילוי שכינה כמו קריעת ים סוף בפסח, מתן תורה בשבועות וענני הכבוד בסוכות.
אכן הדבר תמוה מאוד, וננסה לעמוד על הדברים.
הרב יצחק הוטנר, הידוע גם בכינוי ה"פחד יצחק" היה מחשובי המנהיגים האורתוקסים ביהדות ארצות הברית במאה העשרים, מסביר את ההבדל בין אנוכי של גאולת מצרים לבין אנוכי הסתר אסתיר. הוא אומר – "שתי דרכים יש לה לכנסת ישראל להכיר את האנוכי- אחד, ע"י גאולת מצרים והשני, ע"י גאולת פורים. הוא מביא דוגמה כיצד אדם מכיר את חברו בעזרת כלי האור שניתן לו ואלו גאולת הסתר אסתיר היא דוגמה שאדם מכיר את חברו על ידי שלימד את עצמו להכירו בעזרת חוש אחר, מלבד חוש הראיה.
וכשיעלה עמוד השחר – לכשתבוא . הגאולה –
השמש תצא בגבורתה והאור של גילוי אלוקות יהיה שבעתיים כאור החמה כי אז בוודאי שאותם כלי האור שכנסת ישראל הייתה זקוקה להם מקודם יתבטלו בדרך ממילא, ולכן כל המועדים שהם זכר ליציאת מצרים, לכשיבוא היום אשר בו תהיה הגאולה העתידה עיקר וגאולת מצרים טפל, גם כל המועדים יתכללו באור השמש של הגאולה.

וכמאמר הבעש”ט זי”ע על ואנוכי הסתר אסתיר: אנוכי מסתתר בתוך ההסתר, שגם בתוך ההסתר הכפול כאשר הסתרת פניך הקב”ה נמצא בסתר…

אלא שכל זה הוא בשאר המועדים, שיסודם הוא האור של גאולת מצרים,
אבל גאולה של פורים ע"י כנסת ישראל לימדה את עצמה להכיר את האנוכי גם בחושך ובהסתר ובוודאי שזה יישאר קניין עולם בנפשה של כנסת ישראל אפילו אחר שיעלה עמוד השחר. כל המועדים בטלים חוץ מפורים שנאמר וזכרם לא יסוף מזרעם". פחד יצחק על פורים ל"ד, ב
איזה יופי של הסבר, מה שאומר ה"פחד יצחק" – שמה שנעשה בעבודה פנימית של חיפוש בהסתר, בקושי, בחושים אחרים היות ולא ניתן היה לראות בגלוי – כל זה יישאר קניין לתמיד בנפש האדם, ואילו מה שניתן לנו באור גלוי, בגילוי גבוה של ניסים – כל אלה ילכו לאיבוד באור הגדול של הגאולה, שיהיה אור שבעת ימים. כי אור בתוך אור לא נראה. והאורות הפנימיים שהושגו בתוך החושך הם אלה שיישארו תמיד. ולכן, כל המועדים יתבטלו לעתיד לבוא חוץ מפורים.
אני מבקשת לסיים את דברי במילותיו של הרב קוק המביע את הרעיון העמוק של חג הפורים, של העבודה הפנימית שנדרשת בחג הזה, לגלות אלוקות מתוך מקום של הסתר.
הרב קוק כותב ברעיון דומה ש"אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ, כי המקרים אינם מולידים את האושר האמיתי." חדריו, הרב קוק
שנזכה לחגוג בשמחה , פורים שמח.

ליאורה לוי, יוזמת "אורייתא", מרכזת בית מדרש לנשים ב"מכללת שאנן", בית מדרש בינתחומי, המשלב יהדות אמנות וחסידות ומעבירה בו סדנאות אמנות.

The post מסע חיינו – בין הסתר לגילוי appeared first on דעת.

]]> יום האישה בחברת "דעת" https://www.daatsolutions.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%93%d7%a2%d7%aa/ Mon, 07 Mar 2011 08:53:38 +0000 http://daatsolutions.co.il/?p=2522 בשנת 1857 ב-8 למרץ הכריזו מאות פועלות טקסטיל בעיר ניו יורק על שביתת מחאה גדולה כנגד התנאים הקשים בהם עבדו; שכר נמוך, תנאים בלתי מתחשבים ושעות עבודה ארוכות ביותר. למרות נחישותן ואומץ לבן, הצליחה המשטרה לפזר את הפגנה בדרכים אלימות ובלתי מתחשבות. האירוע, שהשאיר את חותמו על הציבור בארצות הברית ועל העולם כולו, הפך במהלך השנים לאחד מציוני הדרך ההיסטוריים החשובים במאבקן המתמשך של נשים להכרה בזכויותיהן ובשאיפתן לשוויון הזדמנויות. כיום בתאריך זה מציינות נשים בכל רחבי העולם את "יום אישה הבינלאומי", חוגגות את ההישגים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והאחרים שלהן בעבר ובהווה, ומסמנות יעדים חדשים לקראת עתיד טוב יותר.

The post יום האישה בחברת "דעת" appeared first on דעת.

]]> בשנת 1857 ב-8 למרץ הכריזו מאות פועלות טקסטיל בעיר ניו יורק על שביתת מחאה גדולה כנגד התנאים הקשים בהם עבדו; שכר נמוך, תנאים בלתי מתחשבים ושעות עבודה ארוכות ביותר. למרות נחישותן ואומץ לבן, הצליחה המשטרה לפזר את הפגנה בדרכים אלימות ובלתי מתחשבות. האירוע, שהשאיר את חותמו על הציבור בארצות הברית ועל העולם כולו, הפך במהלך השנים לאחד מציוני הדרך ההיסטוריים החשובים במאבקן המתמשך של נשים להכרה בזכויותיהן ובשאיפתן לשוויון הזדמנויות. כיום בתאריך זה מציינות נשים בכל רחבי העולם את "יום אישה הבינלאומי", חוגגות את ההישגים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והאחרים שלהן בעבר ובהווה, ומסמנות יעדים חדשים לקראת עתיד טוב יותר.

חברת "דעת" למען נשים
כשם שמאבקן של פועלות הטקסטיל בניו יורק חרג הרבה מעבר לדאגה הטריוויאלית לתנאיי החיים האישיים והיווה צעד חשוב בדרך לקראת ההכרה בזכויות שוות לנשים, כך גם פעילותן היומיומית של עובדות חברת "דעת" מסמנת צעד חשוב בקידום מעמד הנשים בארץ וגם בקידום הכלכלה והחברה ברמה הרחבה יותר. כמרכז פיתוח לנשים חרדיות ודתיות, רואה לעצמה "דעת" תפקיד חשוב במאבק לקידום הזדמנויות שוות לנשים בכלל ולנשים דתיות בפרט בשוק העבודה בישראל. פעילות החברה מכוונת לשתי מטרות, המאזנות ומפרות זו את זו; האחת היא, רמה מקצועית גבוהה – שאיפה להגיע להישגים הטובים ביותר בתחום הפיתוח בארץ ומתן פתרונות טכנולוגים מקיפים לחברות ולגופים המובילים במשק, והשנייה היא, מתן אפשרות לנשים דתיות וחרדיות להשתלב בתחום מתפתח ודינאמי ולעבוד בסביבה מאתגרת ותומכת, הנותנת כבוד ומקום לאורחות חייהן ולאמונתן. לצורך השגת מטרות אלה, מקפידים בחברה על מיון מקצועי של כל אחת מהעובדות ועל הכשרה מקיפה גם לאחר הקליטה בעבודה. כמו כן, מותאמת העבודה בחברת "דעת" לצרכים האישיים ולסדרי העדיפויות של העובדות, ומאפשרת להן להתפרנס בכבוד ולחוש סיפוק מעבודתן.

מאחר ונשים חרדיות אינן מוכנות לאמץ קו אידיאולוגי אשר מצוי מחוץ לתורה, חיזוק מעמד האישה לא יכול להוות קו מנחה או מטרה בארגוני נשים אלו. על-כן, ארגוני נשים חרדיות הינם ארגונים המופעלים על-ידי נשים המגדירים את פעילותן כמטרה עצמה

העצמה נשית ב"דעת"
ב"דעת" אנו נותנים אפשרות אמיתית לנשים לממש את כישרונן המקצועי הרב לצד טיפוח התא המשפחתי, ולא על חשבונו. "דעת" מוקירה את הכישרון של כל אחת מהעובדות ומספקת להן את כל הדרוש לצמוח ולממש את הפוטנציאל הגלום בהן. ב"דעת" יודעים, כי מלאכת הפיתוח הטכנולוגי דורשת יצירתיות רבה, ממש בדומה למלאכת הציור. כשם שכדי לצייר נחוצים תנאים סביבתיים מיוחדים, כך גם כדי לפתח דרושה סביבה מתאימה וכלים מקצועיים שונים. וזוהי תרומתנו. חברת "דעת" היא "סדנת האומן", בה יכולות נשים להוציא את כישוריהן מהכוח אל הפועל, כאשר מאוחר יותר כולנו נהנים מפירות ההצלחה. השילוב המיוחד בין גאוות יחידה, מקצועיות, שגשוג כלכלי וסיפוק הובילו להצלחה לא רק ברמה הכלכלית, המקצועית והארגונית אלא גם ברמה האישית.

קירוב לבבות
חברת "דעת" הובילה שינוי חשוב גם בתחום חברתי נוסף. לאחר שנים של ניכור, זרות וחוסר הבנה ששררו בין המגזר החילוני לדתי בארץ, יצרה "דעת" מרחב חדש ומלא תקווה של דיאלוג, הפריה הדדית וחברות במסגרת העבודה מול החברה האם, "Realcommerce", מול מנהלי פרויקטים וראשי צוותים של הלקוחות ומול הציבור החילוני בכלל. זהו, ללא ספק, אחד ההישגים היותר מרשימים של החברה. ב"דעת" התגברנו על הבלבול וחוסר ההבנה, שהיו קיימים בין דתיים לחילוניים, ויצרנו גשר של אחווה, שותפות וכבוד הדדי לצד שמירה על גבולות ברורים ועל הסייגים המחייבים את שני הצדדים. באמצעות גשר זה אנו גם מטפחות את שביעות הרצון של הלקוחות ועומדות ביתר קלות ביעדים מקצועיים משותפים ובלוחות הזמנים לסיום פרויקטים, כפי שנקבעו מראש.

The post יום האישה בחברת "דעת" appeared first on דעת.

]]> לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב https://www.daatsolutions.co.il/%d7%9c%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91/ Sun, 21 Nov 2010 08:00:33 +0000 http://www.daatsolutions.co.il/?p=2454 נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב appeared first on דעת.

]]>

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב appeared first on דעת.

]]> תאונות "פגע וברח" – חשיבותו של החינוך https://www.daatsolutions.co.il/%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%92%d7%a2-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%97-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a/ Mon, 06 Sep 2010 06:39:53 +0000 http://www.daatsolutions.co.il/?p=2282 בשנת 2010 אירעו מעל ל-240 תאונות "פגע וברח", חלקן גרמו לפגיעות קשות ביותר וחלקן הסתיימו אף במוות. מעבר לסטטיסטיקה יבשה זו, כל מקרה חדש של תאונות "פגע וברח" גורם לי כאם לילדים, חלקם כבר בעלי רישיון, לחרדה ולזעזוע עמוק.
לפני כשבועיים, ב-8 לאוגוסט, נפגעה באורח קשה הולכת רגל כבת שבעים כאשר חצתה את הכביש במעבר חצייה

The post תאונות "פגע וברח" – חשיבותו של החינוך appeared first on דעת.

]]>

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post תאונות "פגע וברח" – חשיבותו של החינוך appeared first on דעת.

]]>