החג שחותם את סדרת חגי תשרי הוא שמיני עצרת, והפעם החלטתי להתמקד בו. כפי ששמו מעיד עליו, זהו חג של עצירה והשהייה – של המתנה רגעית לקראת היציאה לשנה חדשה ולקראת החזרה לשגרה. שמיני עצרת מכין אותנו לקראת הבאות, ולכן מבחינה זו יש לו חשיבות רבה ביותר.

שמיני עצרת במקורות
בספר ויקרא, בפרק כ”ג נכתב: “…ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם והקרבתם אשה לה’ עצרת הוא, כל מלאכת עבודה לא תעשו”. בספר במדבר, פרק כ”ט ניתנת הוראה דומה: “ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו”. משמעותו המילולית של המונח “עצרת” היא “עצירה” וגם “כינוס”. לפי הכתוב, ביום שמיני עצרת יש לעצור הכול, לחדול מעבודה עוד יום אחד, להתכנס ביחד ולחגוג בשמחה. רק לאחר מכן ניתן להמשיך הלאה.
היום חוגגים ביום שמיני עצרת את שמחת תורה – החג בו מסיימים לקרוא את כל חמשת חומשי התורה. שמחת סיום קריאת התורה היא גם הכנה לקראת קריאה חוזרת של חמשת ספרי התורה המתחילה בפרשת “בראשית”.

משמעות החג
משמעותם של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות ברורה. אך מה משמעות אותה עצירה או המתנה של שמיני עצרת?
בתקופת בית המקדש הוקרבו במהלך ימי חג הסוכות שבעים פרים למען כפרתן ושלומן של כל אומות העולם. חז”ל פירשו, כי לאחר העיסוק האינטנסיבי בענייני העולם כולו, ביקש הבורא ביום שמיני עצרת לעצור לרגע אינטימי נוסף עם החוגגים, ממש כמו אב המתקשה להיפרד מבניו ומבקשם להתעכב עמו עוד מעט. אמנם לכאורה עצירה של יום נוסף איננה משנה דבר, אך העצירה ביום שמיני עצרת איננה סתם עיכוב טריוויאלי. עצירה זו עוצרת עמה גם את הקדושה והכוח שהצטברו במהלך החגים, משמרת אותם ומאפשרת להם להאיר מעתה והלאה על כל ימות השנה. זמן זה מקל על הפרידה מכל הטוב שבחגים, ואף מסייע לשוב לשגרת החיים בכוחות חדשים.

צוות עובדות חברת “דעת” מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג שמיני עצרת שמח ושנה מלאה אור ושפע.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת appeared first on דעת.

בניגוד למצוות אחרות, שבהן נאמר "לפום צערא אגרא" (לפי הצער – השכר), בסוכה קיים דין ייחודי לפיו "מצטער פטור מן הסוכה"‏‏, כלומר אדם שהשהות בסוכה גורמת לו לצער ועגמת נפש, פטור ממנה. הרמב"ם, למשל, מציין שאדם שאינו יכול לישון בסוכה בשל הרוח או הזבובים והפרעושים פטור מלקיים את המצווה‏.

ומנגד, מובא בגמרא, שלעתיד יבואו אומות העולם בטענה לבורא העולם שאם היו מחויבים במצוות, הרי היו מקיימים אותן. ובורא עולם יציע להם לקיים את המצווה הלכאורה קלה ביותר, ישיבה בסוכה. בסך הכל לשבת, בצל, בתחילת הסתיו. היש נעים ויפה מזה? ואז, יוציא הבורא חמה מנרתיקה, כבתקופת תמוז, ו "כל אחד בועט בסוכתו והולך לו".
בעצם, מה קורה פה? האם התורה וההלכה מכילה אותנו ואת הקושי שלנו לשבת בסוכה ופוטרת לא רק את מי שקשה לו, כגון חולה, אלא גם את מי שהישיבה בסוכה מצערת אותו, ואילו, לאומות העולם באים בטענות על הקושי לשבת בסוכה בשיא החום?

תשובה אחת היא תגובת האדם. היהודי יוצא מהסוכה ואילו האדם מאומות העולם, בועט בסוכתו בדרך החוצה. הבעיטה מראה כעס וזלזול כלפי מצוות הסוכה.

אבל השבוע חשבתי על תשובה אחרת.
חתונה, לידה, בר/בת מצווה ואפילו סעודות חג והחג המשמח ביותר, חג הפורים, כולם כרוכים בהמון מאמץ פיזי, התארגנות, עמידה בלחץ, קניות, התרצצות, הוצאות כספיות ועוד ועוד. אבל כאשר אנחנו עושים את כל ההכנה בשמחה, הקושי לא רק שלא נחשב, הוא גם לא מורגש.
סוכות הוא חג שמחתינו. בסוכות מופיע הציווי לשמוח. אדם שמצליח לקיים ציווי זה, לא יחוש בקושי ובאי נוחות של ישיבה בסוכה. ולא יגיע למצב של מצטער. כלומר, לא רק אופן היציאה מהסוכה היא ההבדל בינינו לבין אותו אדם מאומות העולם, אלא גם צורת הכניסה והמקום הרוחני ממנו אני נכנסת.

בשמי ובשם כל עובדות דעת, חג סוכות שמח.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post ברוך אתה בבואך appeared first on דעת.