מדוע ארגונים במגזר החרדי המופעלים ע"י נשים מסרבים להיקרא ארגוני נשים?
לכבוד יום האישה הבינלאומי, החלטתי לבחון את נושא ארגוני הנשים בחברה החרדית. אמנם קיימים מספר ארגונים של נשים חרדיות, אך ארגונים אלו אינם מגדירים את עצמם כארגוני נשים. במאמר זה אנסה לבדוק מדוע.
ארגון הוא קבוצה אנושית הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת, ובעלת מטרות מוגדרות המהוות את סיבת קיומה.
מטרות ארגוני נשים כלליים אל מול מטרות ארגונים המופעלים על-ידי נשים חרדיות:
ארגון נשים מאופיין באופן כללי בכך שמטרתו היא קידום והעצמת מקומה ומעמדה של האישה בחברה. מימוש מטרה זו יכול להתבצע באמצעות פעילויות שונות, החל בקידום התפתחות אישית וקריירה, וכלה בכמעט כל תחום פעילות כמו הקמת מעונות לילדים ועשייה למען הקשישים בחברה.
מאחר ונשים חרדיות אינן מוכנות לאמץ קו אידיאולוגי אשר מצוי מחוץ לתורה, חיזוק מעמד האישה לא יכול להוות קו מנחה או מטרה בארגוני נשים אלו. על-כן, ארגוני נשים חרדיות הינם ארגונים המופעלים על-ידי נשים המגדירים את פעילותן כמטרה עצמה, כדוגמת “בת מלך” – ארגון המפעיל מקלטים לנשים מוכות חרדיות ודתיות או “ניצ”ה” – ארגון לנשים הסובלות מדיכאון שלאחר לידה, ורבים אחרים.
מטרתם של ארגונים אלו הינה השטת עזרה לכל אדם באשר הוא אדם, ובמקרה זה לכל אישה. בדומה לארגוני חסד חרדיים אחרים, כדוגמת “יד שרה” – ארגון התנדבותי העוזר לחולים, ארגונים אלו אינם מגזריים.
לכבוד יום האישה הבינלאומי, החלטתי לבחון את נושא ארגוני הנשים בחברה החרדית. אמנם קיימים מספר ארגונים של נשים חרדיות, אך ארגונים אלו אינם מגדירים את עצמם כארגוני נשים. במאמר זה אנסה לבדוק מדוע.
"העצמה נשית" מול "חסד"
הנשים החרדיות אינן מחפשות אחר יציאה אל מחוץ למסגרת, להיפך, הן רוצות לבטא את עשייתן בתוך ביתן וקהילתן (זוהי אגב סיבת הצלחתם של מקומות עבודה כדוגמת "דעת"). כמו-כן, העיניים החרדיות, תופשות את הנפת דגלי ה"העצמה" וה"שיויון" כאקט מוחצן ולא הכרחי.
נשים חרדיות המשתייכות לארגונים חרדיים בכלל ו/או לארגוני נשים חרדיות בפרט, עושות בפועל לא פחות מנשות "אמונה" או "ויצו", ולא בפחות התלהבות, מסירות, מימוש עצמי וסיפוק. אך הכותרת אשר עומדת בראש מעשיהן הינה כותרת אחרת – "חסד".
