הדעה של דעת – בראשית
מאת: נילי

קוראים פנו אליי וביקשו שאכתוב בצורה אישית יותר – על "דעת", על הרעיון העומד מאחורי "דעת", ובכלל על הדעות שלי.
החלטתי שפעם בחודש אפרסם בבלוג הזה את הגיגיי תחת הכותרת – הדעה של "דעת".
וכמו תמיד, שאלות ובקשות נוספות אנא הפנו דרך האתר.

בראשית – הרעיון שמאחורי "דעת".
למרות שהאישה החרדית מהווה כיום נתח לא מבוטל מכוח העבודה בארץ, עד היום עמדו בפני האשה החרדית אופציות ספורות בלבד בהן יכלה לעבוד.
עד היום, הכשירו הסמינרים החרדיים את תלמידותיהן כמעט רק למקצועות ההוראה והגננות, ותעודות הסיום שהעניקו אפשרו לנשים ללמד במוסדות לימוד חרדים בלבד. על-כן במהלך השנים ניסו הנשים החרדיות למצוא את דרכן בהוראה או גננות במוסדות חרדיים, על היתרונות והחסרונות שנשא המקצוע בעבורן כאימהות. אך משכלו המשרות בתחום זה, הן פנו כמעט לכל משרה בה אין צורך בהכשרה יעודית, אשר מאפשרת בין היתר שילוב עם אורח חייהן הדתי. זאת מאחר והתפתחות מקצועית ושאיפה למצויינות לא היו קיימות בלקסיקון על גביו חונכו ולפיו חיו.

אולם הפניה לתחומי תעסוקה אלו, לא פתרה עדיין את מצוקת מקומות העבודה. עקב מצוקה זו התחילו סמינרים רבים להציע תוכניות לימוד מגוונות יותר עבור נשים, וסמינרים רבים אף הציעו לימודים לקראת תואר ראשון במדעי המחשב והנדסת תוכנה, במסלול הזהה למסלול הקיים בטכניון ובאוניברסיטאות מובילות בארץ. אך על אף הידע המקצועי הרחב יותר המצוי כיום בידי הנשים החרדיות, ושאיפתן להצלחה מקצועית, קיימת עדיין בעיה מרכזית אשר מונעת מהן לעסוק במקצועות אלו, והיא סביבת העבודה.

לא משנה איך נהפוך את הדבר, נשים חרדיות זקוקות לסביבת עבודה אשר מתואמת בעבורן, בה תוכלנה לעבוד בהתאמה לאמונתן – כלומר מקום אשר איננו פעיל בשבת, סביבה נשית עם הפרדה מלאה מגברים, וסביבה המכבדת ומאפשרת את אמונתן. בנוסף לכך, צריכה סביבת העבודה לתמוך ולהתחשב, מבחינת שעות עבודה וזמינות, בעובדת היותן אימהות ואף בחלקן אימהות למשפחות מרובות ילדים, ולעבוד על-פי לוח השנה היהודי – ערבי חגים, חגים, זמני החופשים בישיבות וצומות.

את כל האמור לעיל, אני מכנה "התאמה פיזית". ב"דעת" קיים משהו נוסף, מעבר, משהו הנוגע ביכולת האינטלקטואלית של כל עובדת. "דעת" הינה סביבה אשר מעניקה את האפשרות להתפתח מבחינה מקצועית ולהגיע למימוש הפוטנציאל האישי, בדיוק במידה בה האישה מעוניינת. וכל זה למה?

את לימודיי הטכנולוגים המקצועיים למדתי בארה"ב, שם כמעט ולא ניתן למצוא קולג" יהודי. לכן היה עליי כאישה חרדית ללמוד להסתגל ולהשתלב בתוך חברה חילונית, גברית ותחרותית. מתוך כך השתלבתי יחסית בקלות בעולם הטכנולוגי בארץ. אך כל אותה עת ראיתי את הקשיים אשר חוו חברותיי והסובבות אותי, אשר הינן בעלות ידע מקצועי מעולה, אך לא יכלו למצוא את מקומן בשוק העבודה, עקב הבעייתיות הרבה של מציאת סביבת עבודה אשר תתאים להן.

אותן בחורות חרדיות מוכשרות הן הון אנושי אדיר, אשר מבוזבז בגלל שאיש כמעט איננו משכיל ליצור מקומות עבודה אשר יעלו על הדרך הנכונה, המשלבת בין סביבה טכנולוגית שאפתנית לבין סביבה נשית וחרדית המתאימה לאימהות.

כאשר הקמתי את "דעת" עקבתי בדיוק אחר דרך זו. סביבת העבודה ב"דעת" נותנות בדיוק את המענה לסביבת עבודה נשית, המאפשרת ומכבדת את אמונתן ומנהגיהן של הנשים החרדיות, תוך התחשבות ברורה בצרכיהן כנשים דתיות וכאימהות. אך יחד עם זאת, זוהי סביבת עבודה טכנולוגית שאפתנית אשר איננה מתפשרת על איכות ודוחפת הלאה אל עבר האתגר הבא.

ואגב כך, דחפתי גם את "דעת" לאתגר הבא שלה. אך עליו אכתוב בע"ה בפעם הבאה.

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-04:12