המלחמה על רוחב הפס (והשפיות)
מאת: נילי

אז אחרי שהבנו שהמשרד הוא מקרר והבית הוא מחלקה פנימית, בואי נדבר על הדינמיקה של "ניהול מרחוק".

אני יושבת בזום, מנסה להיראות כאילו אני שולטת ב-Roadmap של הרבעון הבא. מאחוריי, תליתי רקע וירטואלי של משרד הייטק נוצץ בסיליקון ואלי, אבל המציאות היא שמאחורי הלפטופ יש ערימת כביסה שלא התייבשה מאז נובמבר, כי המייבש החליט לעשות Timeout בדיוק כשהתחיל המבול.

הצוות שלי? הן גיבורות על. אני רואה אותן בריבועים הקטנים של המסך:

  • אחת עושה Code Review  תוך כדי שהיא מאכילה תינוק בסימילאק (היא טוענת שזה עוזר לה למצוא באגים בלוגיקה).
  • השנייה מנסה לאשר באגים  בזמן שהיא מפעילה מכשיר אדים, והמסך שלה נראה כמו סצנה מתוך "ערפל בערבות אנגליה".
  • השלישית: מעלה תיקוני קוד (Commits) תוך כדי שהיא מנסה לשכנע את בן השנתיים שלה שסירופ נגד שיעול זה בעצם "מיץ פטל של גיבורי על". היא עובדת בשיטת ה-Rollback: על כל שורת קוד שהיא כותבת, הילד מוחק שלוש, ובסוף היא מצליחה לעשות Merge רק כשהוא נרדם על השטיח עם הדובי.
  • הרביעית: מנהלת את ה-Database ביד אחת, וביד השנייה מנווטת את המדחום הלייזר כמו לוחמת ב"מלחמת הכוכבים". היא היחידה בצוות שמצליחה לעשות Optimization גם לשאילתות וגם לתור של המוקד הטלפוני של קופת חולים בו זמנית, כשהיא מחכה שעה על הקו ומשתקת את המיקרופון (Mute) בכל פעם שהקריין אומר "מקומך בתור הוא…".

"השיא היה היום בצהריים. קיבלתי התראה על "Critical Error" בשרת. הלב שלי דפק, למרות שגם ככה הוא היה על 120 דפיקות לדקה רק מהמאמץ של לקום להביא כוס מים. פתחתי את הפניה לIT בטירוף, הידיים שלי רעדו על המקלדת (ולא מאדרנלין, פשוט מצמרמורת של 39 מעלות), ואז הבנתי שהטעות הקריטית היחידה היא ששכחתי לסגור את המיקרופון בזום כשנפלט לי אנחת ייאוש של: 'אלוהים, רק שמישהו יביא לי תה'.

מנהל הIT, פשוט הנהן בהבנה ושאל אם אני צריכה שמישהו יעשה Pull Request למשלוח של וולט מהבית מרקחת הקרוב."


בסוף היום, כשהבית סוף סוף משתתק, הגשם דופק על החלון והילדים של כל העובדות ישנים (עם חום, אבל ישנים), אני מסתכלת על הקוד שנכתב היום.

הוא נכתב בין שיעולים, בין אינהלציות, בין שלוליות בכניסה לבית לבין תה קר. וזה קוד מדהים. הוא רץ חלק, הוא יעיל, והוא פותר בעיות מורכבות.

כי זה הסוד שלנו: טכנולוגיה היא מדע מדויק, אבל ניהול הוא אמנות הבלתי אפשרי.

מי שיכולה לדבג מערכת מורכבת כשברקע יש "מסיבת נזלת" ושלושה ילדים שרבים על השלט – יכולה לנהל את העולם. המעסיקים שמחפשים "עמידות בלחץ"? הם לא צריכים מבחני אישיות. הם פשוט צריכים לראות אמא טכנולוגית מתפעלת תקלה בייצור ביום גשום של ינואר.

אנחנו לא רק כותבות שורות קוד, אנחנו כותבות את המדריך להישרדות אנושית במצבי קיצון. וזה, יקירתי, ה-Feature הכי חזק במערכת.