אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם (ויקרא, פרק כ"ג)
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. טו שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (דברים, פרק ט"ז)
בימי חג הסוכות אנו מצווים להיות בשמחה. אך מהי השמחה הזו?

הרב ד"ר מאיר גרוזמן אומר שישנם 3 סוגים של שמחה:

1. שמחה מתפרצת – כשקורה מאורע חדש שאנו שמחים בו , שרצינו אותו או השתוקקנו אליו כגון לידת ילד, מציאת עבודה חדשה. זוהי שמחה של התרגשות , תחושה של וואוו. שמחה שיוצרת ריגוש גבוה, אך ככל שעובר הזמן ואנו מתרגלים למצב החדש והוא הופך לשגרה, השמחה מתפוגגת מאליה.

2. שמחה של שביעות רצון – זו שמחה שנוצרת ממצב מתמשך במציאות שלנו שגורם לנו לשביעות רצון ולנחת.
זו תחושה מתמשכת של טוב. כשטוב לנו בזוגיות שלנו, טוב לנו עם הילדים שלנו, טוב לנו בעבודה.
זוהי השמחה שאנו נדרשים אליה בחג הסוכות. חג הסוכות כולו מתייחס לשימור השמחה הזאת שיש בה הכרת הטוב לקב"ה על כל השפע שהוא מעריף עלינו.
חג הסוכות נחוג בתקופת האסיף בה אנו רואים את הברכה ביבול שלנו ואת השפע שקיבלנו במהלך השנה מהבורא.

וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה (שמות, פרק כ"ג)

שני הסוגים הללו של השמחה הם "שמחה התלויה בדבר" – משהו טוב קורה לנו ואנחנו מלאי שמחה והכרת תודה בשל כך.

3. אך יש שמחה גבוהה הרבה יותר. זוהי "שמחתם של צדיקים".
כתוב בתהילים " שמחו צדיקים בה"' בשונה מ"ושמחתם לפני ה'" שאנו מצווים בסוכות.
זו שמחה שאינה תלויה בדבר. היא עומדת בפני עצמה ומחוברת להוויה, לזיקה הפנימית שלנו למהותו של הקב"ה בורא היקום. היא קשורה לידיעה שיש דברים שהם למעלה מאיתנו ולקבלה המוחלטת שלהם. שיש מהות אמיתית שיש בה טוב מוחלט גם כשאנו לא רואים אותו כרגע.
חג שמיני עצרת מייצג את השמחה הזאת. בחג זה אנו נדרשים לעצור. פשוט להיות. רק מתוך העצירה שאין בה עשייה יש שחרור ושמחה שקשורים ליכולת שלנו לסמוך על בורא העולם.
אם בחג הסוכות יש הרבה פעולות שאנו מצווים לעשות שמייצגות את שמחתנו לפני ה' והכרת הטוב (4 המינים, ישיבה בסוכה, קרבנות). בעצרת לא נדרשת עשיה. השמחה באה מתוך ה"אין".

בארץ ישראל מחוברים שמיני עצרת לשמחת התורה. ארץ ישראל היא ליבו הפועם של העולם– התורה מסמלת את החיים. את מעגל החיים המופלא של היקום. שפועל במעגלים בתוך עצמו. מעגלים של סיום שהופך להתחלה. וכל מעגל נבנה זה על גבי זה לצורך התפתחות גשמית ורוחנית.
ביום שמחת תורה אנחנו סוגרים מעגל בספר דברים במוות של משה רבנו ופותחים אותו בספר בראשית, בבריאה חדשה של העולם. הבריאה הזו באה מתוך "תוהו ובוהו " וחושך.
אין במעגלי החיים שיפוטיות של טוב או רע. יש בו הוויה של קבלה מוחלטת של תהליך הבריאה.
זוהי שמחה מאתגרת. היא איננה פשוטה כי צריך ליצור אותה ללא סיבה ממשית נראית לעין. היא נוצרת רק מתוך ההכרה שכל מעגל נסגר כדי להפתח מחדש. היא דורשת התעלות מעל המוכר והרצוי שלנו.

שנזכה תמיד לשמוח בכל רמות השמחה ונחגוג את הבריאה המחודשת של עצמנו בכל שנה ושנה.

כותבת המאמר, עינת מזרחי, הינה מנכ"לית "העצמה", עוסקת בפסיכותרפיה ותהליכי העצמה לנשים בתחומי יחסים וקריירה.