אני כותבת עכשיו את הפוסט כאשר מסביבי המולת הימים שלפני החג.
אני נושמת נשימה עמוקה ומדמיינת לי את היום הראשון של חול המועד, כאשר הבית עדיין נקי ומלא באווירה של חג, של משפחתיות ושל פריחה ואביב.

עכשיו הראש נקי מטרדות ההכנות של ערב החג, ואפשר למלא אותו בתוכן אחר, תוכן מעשיר אשר מוציא את הטוב מתוכנו.

 

חירות: שלח את עמי – ויעבדוני

בפסח השתחררנו מעולו של פרעה, אך לא יצאנו אל חיים ללא עול, אלא לחיים תחת עולו של בורא עולם.

 

למה אנחנו מגדירים מצב אחד כעבדות ומצב שני כחירות?

לשאלה זו קיימות תשובות רבות, אשר כולן מסבירות את התפיסה שאותה השתעבדות לבורא עולם משחררת אותנו מההשתעבדות לאפנות, גחמות, ודברים נוספים מעשה ידי אדם.

ובהתייחס לפסח, מצב אחד מגולם באחד משמות החג, "חג החירות". אך מה משמעות "חג האביב" והאם שם זה מתקשר לנושא של עבדות מול חירות?

 

הקשר בין שמות החג “חג החירות” ו”חג האביב”

חג הפסח נחוג גם כחג האביב, והתורה מצווה עלינו לשמר זאת, כלומר לוודא שפסח יחול תמיד בעונה זו. מדוע ציווי זה המקשר בין חג לעונה מסוימת ניתן דווקא בפסח? מדוע אין אנחנו מצווים למשל לשמר את סוכות כחג הסתיו?

את התשובה לכך ולקשר של "חג האביב" לעבדות-חירות, אפשר למצוא דרך התבוננות בתפיסת הזמן.

 

שליטה מול אי שליטה בזמן

אנחנו חיים בעולם מתוכנן, בו לוחות הזמנים ידועים מראש. אדם יושב ומתכנן מה יעשה היום, מחר ובשבוע הבא, מכין טבלאות הספק לפי ימים, חודשים ואולי אפילו שנים, ומרגיש שהכול בשליטה. האמנם?

הרצון לשלוט הוא רצון חיובי. היכולת לתכנן ולפעול לפי התכנון, מעניקה לאדם שליטה באחד מהמשאבים היקרים ביותר שיש לו – הזמן.

התפיסה המערבית בה הכל מתוכנן מראש באה לידי ביטוי בלוח השנה השמשי – לוח השנה הנוצרי. בלוח שנה זה הכל ידוע מראש.

 

העולם האסלאמי לעומת זאת מציג תפיסת עולם הפוכה בלוח השנה הירחי אשר בו הוא עושה שימוש. לוח שנה זה מתייחס רק למהלך הירח בכל חודש – התחדשות והיעלמות – ואין לו שום קשר לעונות השנה. לפי לוח זה לא ניתן לתכנן כמעט שום דבר עתידי, והוא מבטא למעשה השלמה עם מציאות המורכבת מעליות וירידות אשר אינן תלויות באדם, אלא בגורמים חיצוניים כמו גורל.

 

לוח השנה העברי מהווה שילוב בין שני הלוחות, כלומר בין לוח השומר על עונות השנה – כמו הלוח השמשי – לבין לוח ירחי, אשר קשוב למעגל ההתחדשות הטבעי הירחי. לוח השנה העברי נכתב אמנם ונתפש כמו לוח השנה נוצרי – כדבר קבוע וידוע מראש. אך יחד עם זאת הוא משלב את המסר שביכולתנו לשלוט בזמן ולקבוע מתי יחול ראש החודש ועיבור השנה, וכי אין זה הזמן אשר שולט בנו.

 

קביעה מוחלטת של הזמן מראש, מעניקה אשליה של שליטה, אך למעשה גורמת לשעבוד. רק מי שקשוב למציאות, רק מי שיודע שהכל בשליטתו של בורא עולם, ושאנו פה בכדי לעובדו, ישלוט בזמן ויהיה בן חורין אמיתי.

אחד מהיסודות עליהם בנינו את דרך העבודה ב”דעת” הוא עמידה בלוחות זמנים, וכן יום עבודה בן מספר שעות קבועות מראש. אנחנו עומדות ב-deadline מבלי “לקדש” אותו, וכן מבלי לשנות את אורח החיים וסדר העדיפויות שלנו בשביל לעמוד בו – וזה מצליח!