יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל מעלה תהיות בדבר עצמאותה של ישראל. האם ניתן לומר שהמדינה עצמאית בעודה תלויה ונתמכת על ידי מדינות זרות? האם מדינה עצמאית כאשר יש לה צורך קיומי במשאבים מסוימים המסופקים לה על ידי מדינות אחרות?

רבים מאיתנו חשים שהם עצמאים, אך גם העצמאי ביותר תלוי באחרים המסייעים ומספקים לו שירותים שונים: אם מדובר במורה המקנה לי ידע, בחקלאי שמספק מוצרי גלם ובעובדי המאפיה שבזכותם יש לי לחם. התלות שלנו אחד בשני לא מעידה על חוסר עצמאות, אלא מהווה צורך הכרחי של כל אחד מאיתנו, גם העצמאי ביותר.

יתכן ויהיה נכון יותר להחליף את המילה "תלות" במונחים אחרים, כתרומה של אדם לחברו והשיתוף שבין האחד לשני. כך למשל נבין כי גבר המסייע להשלים מניין, גבאי הדואג לתחזוק ופעילות בית הכנסת ורב המלמד ומחנך תלמידים – תורמים לאחרים אך גם מקבלים בחזרה: הגבר זוכה גם הוא להתפלל במניין והרב משכיל מתלמידיו "הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן" (מסכת תענית, דף ז', ע"א).

בגמרא מצויין כי לאחר שחוני המעגל התעורר משנתו שארכה 70 שנה, הוא נכנס לבית המדרש כדי ללמוד בחברותא אך תלמידי בית המדרש לא האמינו שהוא אכן חוני המעגל. בצער הוא העדיף למות באומרו "או חברותא או מיתותא" (או חבר או מוות). אמרה זו ממחישה עד כמה משמעותיים והתרומה והשיתוף שאנו מקבלים מהזולת, במקרה זה באמצעות חברותא הלומדת בצוותא בבית המדרש.
דוגמא נוספת לתרומה ההדדית נמצא בתרי"ג מצוות, שלא יכולות להיות מקויימות כולן על ידי היחיד. ישראל לא יכול לקיים את המצוות של הכוהן והכוהן לא את של הלוי. לבכור מצוות משלו, ישנם מצוות של גברים ויש המיועדות לנשים. התרי"ג מתבצע על ידי כולנו ביחד.

לכן התשובה לשאלה לעיל היא כן- וודאי שהמדינה עצמאית. ישראל לא תלויה באחרים היא מתקיימת בעזרת אחרים, וגם עוזרת לקיים אחרים. התרומה ההדדית הזו מתבטאת גם בכך שאמנם אנו נאלצים לרכוש משאבים הדלים בארצנו, אך אנו מספקים לאחרים משאבים כידע וטכנולוגיה.
אנחנו משלמים על מה שאנחנו מקבלים במה שיש לנו.

דעת מאחלת לכל עם ישראל יום עצמאות 63 שמח!