בס"ד, ר"ח אדר ב" תשע"א
במסגרת העצמה וגיבוש הגיעו נשות "דעת" ל- "אורייתא" בהושעיה למפגש על אמנות ויהדות. במפגש נוצר דיאלוג בין האדם הטקסט והיצירה. בעקבות המפגש החוויתי ולקראת ראש חודש אני מבקשת לשתף אתכן בנקודות מבט המתבוננות על מהות חודש אדר.
מסע חיינו – בין הסתר לגילוי,
מאמר חז"ל (חולין קל"ט) שואל: "אסתר מן התורה מנין – שנאמר בדברים לא": "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" מכיוון שכתוב פעמיים הסתר אסתיר לומדים חכמים שזו תקופה של הסתר כפול. הסתר כפול בגשמיות וברוחניות. ובחינה זו מתייחסת רק לאסתר…
והעצה לכל ההסתרים (לכל תקופה שכזו) היא שיאמין ויבטח בה" כי עמו אנוכי בצרה,
כלומר שגם בתוך הצרה שם האנוכי…
וכמאמר הבעש"ט זי"ע על ואנוכי הסתר אסתיר: אנוכי מסתתר בתוך ההסתר, שגם בתוך ההסתר הכפול כאשר הסתרת פניך הקב"ה נמצא בסתר. והוא נותן דוגמה – כמו אבא שמסתיר עצמו מבנו הקטן שלא יראה אותו, אבל אינו מסיר לרגע את השגחתו ממנו, ועוד יותר מהרגיל. וזהו פרוש ואנוכי הסתר אסתיר, שגם בשעה שאינם רואים כלום ידעו כי אני מסתתר ונמצא עימהם. …ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוקים", נתיבות שלום מאמרי פורים,כמה יפה אומר הבעל שם טוב, הקב"ה מסתתר בתוך ההסתר. הוא תמיד נמצא אתנו גם בתקופות הקשות, גם בצרות , הוא יחד אתנו, משגיח עלינו. כמה פעמים אנחנו שוכחים את העובדה הזו ונדמה לנו שאנחנו לבד.
מקור נוסף הלקוח מתוך ילקוט שמעוני – "לעתיד לבוא – שכל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם", נשאלת השאלה איך יתכן? פורים זה חג שהוא בקושי תקנת חכמים ויש גם חגים שהם גילויי שכינה יותר גדולים וברורים? כמו למשל פסח שבועות וסוכות, בפורים – אלה ימי חול, מותרת עשיית מלאכה, אין קדושה בחיצוניות. האם ניתן לומר שבפורים יש יותר גילוי פנימיות יותר ממתן תורה? גלוי שכינה? (משלי ט תתקמד:)
מה שמקשה הילקוט שמעוני – כיצד ייתכן שדווקא פורים יישאר לעתיד לבוא ולא כל החגים שזכינו לראות בהם גילוי שכינה כמו קריעת ים סוף בפסח, מתן תורה בשבועות וענני הכבוד בסוכות.
אכן הדבר תמוה מאוד, וננסה לעמוד על הדברים.
הרב יצחק הוטנר, הידוע גם בכינוי ה"פחד יצחק" היה מחשובי המנהיגים האורתוקסים ביהדות ארצות הברית במאה העשרים, מסביר את ההבדל בין אנוכי של גאולת מצרים לבין אנוכי הסתר אסתיר. הוא אומר – "שתי דרכים יש לה לכנסת ישראל להכיר את האנוכי- אחד, ע"י גאולת מצרים והשני, ע"י גאולת פורים. הוא מביא דוגמה כיצד אדם מכיר את חברו בעזרת כלי האור שניתן לו ואלו גאולת הסתר אסתיר היא דוגמה שאדם מכיר את חברו על ידי שלימד את עצמו להכירו בעזרת חוש אחר, מלבד חוש הראיה.
וכשיעלה עמוד השחר – לכשתבוא . הגאולה –
השמש תצא בגבורתה והאור של גילוי אלוקות יהיה שבעתיים כאור החמה כי אז בוודאי שאותם כלי האור שכנסת ישראל הייתה זקוקה להם מקודם יתבטלו בדרך ממילא, ולכן כל המועדים שהם זכר ליציאת מצרים, לכשיבוא היום אשר בו תהיה הגאולה העתידה עיקר וגאולת מצרים טפל, גם כל המועדים יתכללו באור השמש של הגאולה.
וכמאמר הבעש”ט זי”ע על ואנוכי הסתר אסתיר: אנוכי מסתתר בתוך ההסתר, שגם בתוך ההסתר הכפול כאשר הסתרת פניך הקב”ה נמצא בסתר…
אלא שכל זה הוא בשאר המועדים, שיסודם הוא האור של גאולת מצרים,
אבל גאולה של פורים ע"י כנסת ישראל לימדה את עצמה להכיר את האנוכי גם בחושך ובהסתר ובוודאי שזה יישאר קניין עולם בנפשה של כנסת ישראל אפילו אחר שיעלה עמוד השחר. כל המועדים בטלים חוץ מפורים שנאמר וזכרם לא יסוף מזרעם". פחד יצחק על פורים ל"ד, ב
איזה יופי של הסבר, מה שאומר ה"פחד יצחק" – שמה שנעשה בעבודה פנימית של חיפוש בהסתר, בקושי, בחושים אחרים היות ולא ניתן היה לראות בגלוי – כל זה יישאר קניין לתמיד בנפש האדם, ואילו מה שניתן לנו באור גלוי, בגילוי גבוה של ניסים – כל אלה ילכו לאיבוד באור הגדול של הגאולה, שיהיה אור שבעת ימים. כי אור בתוך אור לא נראה. והאורות הפנימיים שהושגו בתוך החושך הם אלה שיישארו תמיד. ולכן, כל המועדים יתבטלו לעתיד לבוא חוץ מפורים.
אני מבקשת לסיים את דברי במילותיו של הרב קוק המביע את הרעיון העמוק של חג הפורים, של העבודה הפנימית שנדרשת בחג הזה, לגלות אלוקות מתוך מקום של הסתר.
הרב קוק כותב ברעיון דומה ש"אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ, כי המקרים אינם מולידים את האושר האמיתי." חדריו, הרב קוק
שנזכה לחגוג בשמחה , פורים שמח.
ליאורה לוי, יוזמת "אורייתא", מרכזת בית מדרש לנשים ב"מכללת שאנן", בית מדרש בינתחומי, המשלב יהדות אמנות וחסידות ומעבירה בו סדנאות אמנות.
