לפני כמה ימים קראתי על ניסוי חברתי שערכו בשבדיה. אדם המחופש לקבצן נשלח לקבץ נדבות בשני אזורים שונים, באחת השכונות העשירות בעיר ולאחר מכן באחת השכונות העניות. במהלך שהותו של אותו קבצן בשכונה העשירה, הוא לא הצליח לקבץ אף לא קרונה אחת. לעומת זאת, הוא זכה לנדבות וגם להתייחסות לא מעטה מצד תושבי השכונה הענייה. המאמר שקראתי מתייחס לכך שתוצאות הניסוי מחזקות את המסקנה שלעניים יש יותר אמפתיה למצוקות האחר ביחס לעשירים.

אבל בעיני יש לפרש את תוצאות הניסוי קצת אחרת.

"עניי עירך קודמים" מצווה עלינו לתרום קודם כל לנזקק שבסביבה הפיזית הקרובה שלנו. התייחסתי בפוסט קודם לכך שבעיני הכוונה היא לתרום לא רק לקרובים הנמצאים בעיר בה אני מתגוררת, אלא גם לאלו הקרובים אלי רעיונית, למשל לאנשים השייכים לקבוצה חברתית כלשהי אליה אני שייכת. התפיסה הזו גם מסבירה את תוצאות הניסוי. אפשר לומר שמעבר לציווי יש לכל אחד נטייה טבעית לתרום לנזקק הקשור אליו רעיונית. כך בניסוי, העניים הם שתרמו לקבצן העני, מתוך תחושה של הזדהות.

אין זה אומר שעשירים הם אנשים לא אמפתיים ולא נדיבים… למעשה, אנו מוצאים לא מעט עשירים מפורסמים התורמים כספים רבים מההון אותו הם צברו. ביל גייטס הקים את קרן ביל ומלינדה גייטס התורמת סכומים נכבדים למוסדות חינוך ולמחקרים רפואיים, וורן באפט הצהיר שיתרום 85% מכספו לצדקה, הרב זאב וולפסון היה ידוע בתרומותיו הנדיבות לעולם התורני וכו'.

אז לא בטוח שאנשי השכונה העשירה יתנו כמה פרוטות לעני בקרן הרחוב, אבל חשוב להבין שיתכן שחלק נכבד מהם מעביר הון לגורמים אחרים, בעיקר ממסדיים, שאיתם הם מזדהים. למעשה, יתכן שאותם מקבצי נדבות נהנים גם הם מאותן התרומות (למשל מתרומות לבתי ספר ולבתי חולים).
ובהקשר לניסוי, מעניין מה היה קורה אילו היינו מציבים בשכונה העשירה סטודנט עני המבקש תרומה למימון לימודיו… האם גם אז הממצאים יראו שהעשירים אינם אמפתיים?
המסקנה האישית שלי מהניסוי היא שעלינו לקרב בין הקבוצות השונות. לגרום לאנשים לא להירתע מהשונה מהם, כדי שנגיע למצב שגם העשיר יחוש קרבה וחמלה לא רק לסטודנט עני, אלא גם להלך עני ופשוט. כמו כן, עלינו לדון כל אדם לכף זכות, ולהבין שגם עשירים תורמים, פשוט אחרת.

ואיך מתקשרת הצדקה לתקופה זו, כאשר אנו בפתחם של הימים הנוראים? בימים אלו ניתנה לנו ההזדמנות להתבונן בדרכנו ולשפר את עצמנו באמצעות שלושה דברים: "ותשובה ותפילה וצדקה". ראו את מעלתה של הצדקה ביהדות, המהווה אחד משלושת הגורמים המסייעים לנו למתק את גזר הדין הנחתם בראש השנה, שבכוחה אף להציל האדם ממוות. שהרי ידוע שהקב"ה נוהג במידה כנגד מידה עם ברואיו – הנוהג בחסד עם הבריות, אף מן השמיים ינהגו עמו בחסד.
שתהיה לכולנו שנה טובה מלאת חסד ונתינה,
נילי