בשנת 2013 החליט רב ראשי אחד לעשות מעשה שיגביר את האחדות ויחזק את המכנה המשותף בקרב יהודי ארצו.
הרב הציע להם להצטרף לפרוייקט קהילתי ראשון מסוגו אשר מטרתו העיקרית לאחד בין יהודים מכל גווני הקשת:´פרויקט השבת העולמית´.
הרב הראשי של דרום אפריקה, הרב וורנר גולדשטיין, קרא ליהודי דרום אפריקה , מכל העדות, המגזרים ורמות "הדתיות", להתאחד יחדיו בקיום מצוות השבת ולשמור שבת אחת כהלכתה. תוצאות היוזמה היו מפתיעות למדי. לפרויקט חוצה המגזרים הצטרפו רוב יהודי דרום אפריקה, אשר לרבים מהם הייתה זו הפעם הראשונה שטעמו בחייהם טעם שבת אמיתית מהו.
הרב וורנר גולדשטיין לא צפה את התוצאות. אלפי יהודי דרום אפריקה בעשר ערים שונות התארגנו והתכוננו לשמירת השבת, החל מכתיבת מדריך לשמירת שבת כהלכתה והתארגנות לאירוח משפחות מאזורים מרוחקים, דרך אפיית חלות משותפת,תפילות וברכות,וכלה בטקס הבדלה מרגש.
הסרטון המומלץ ביותר לצפייה מציג את ההתראגנות וההירתמות, העשייה והחוויה המשותפת של יהודי דרום אפריקה, ללא התייחסות לרמתו הדתית של איש מן המשתתפים.
לי זה מזכיר את ההכנות לקבלת התורה.
עם ישראל, עם שלם, כאיש אחד, מתכוננים שלושה ימים לקבלת התורה.
עם ישראל, כל אחד לחוד וכולם ביחד, מתרגשים מעצם החוויה הרוחנית דתית והפיזית, מעצם המעמד, עוד לפני תחילתו ,
עם ישראל עומד מגובש למרגלות עם סיני, מאוחד במחשבות, תחושות, משאלות ושאיפות, ומתוך האחדות הזו, מוכן לקבל את התורה.
התורה מדגישה את אחדותם באותה שעה: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמותיט, ב). הפסוק נוקט בלשון יחיד: "ויחן", לרמוז שבאותה שעה חניית ישראל ביטאה אחדות ולכידות: "כאיש אחד בלב אחד". רק לאחר שבני ישראל הגיעו למדרגה זו של אחווה, יכלו להתקדם למדרגה הגבוהה של קבלת תורה ולהכריז, שוב, ביחד, בלשון יחיד: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמותיט, ח).
כח ה"יחדיו" הוא זה שאפשר להם לקבל את התורה.
אם עד היום חשבנו שאין סיכוי לאחדות כזו בימינו, שלא ניתן להרכיב תמונה אחת שלמה, אחדות בלב ובנפש בין חלקי הפאזל של דתיים – חילונים – חרדים – ליטאים – חסידים – מזרחיים – אשכנזים – לבנים – שחורים – חומים –ג'ינג'ים – דרומיים – צפונבונים – עירוניים – קיבוצניקים – מושבניקים – מתנחלים – שמאלנים ……., יהודי דרום אפריקה מוכיחים לנו שאנחנו טועים.
אז אולי השנה נכין את עצמנו לקבלת התורה….על ידי הנכונות לקבל איש את רעהו, האחד את האחר? אולי נגיע לחג מתוך עמדה של "ואהבת"?
