עם תום חודשי הקיץ החמים מגיעים אלינו חגי תשרי, הנושאים בשורה משמחת של התחלה חדשה ומאתגרת. על אף הקרבה במועדם של החגים, כל אחד מהם מאופיין באווירה שונה וייחודית. ראש השנה הוא יום הדין, יום משמעותי בו חשים מורא שמיים, אך גם נהנים מטעמו המתוק של הדבש המסמל שתהא שנה טובה. יום הכיפורים כולו חשבון נפש, בדק בית ותשובה. לקראת סוכות כבר מרגישים באוויר את פעמי החורף ואת התכונה ברחוב עם בניית הסוכות, ובחג עצמו נהנים לקיים "ושמחת בחגך".
החג שחותם את סדרת חגי תשרי הוא שמיני עצרת, והפעם החלטתי להתמקד בו. כפי ששמו מעיד עליו, זהו חג של עצירה והשהייה – של המתנה רגעית לקראת היציאה לשנה חדשה ולקראת החזרה לשגרה. שמיני עצרת מכין אותנו לקראת הבאות, ולכן מבחינה זו יש לו חשיבות רבה ביותר.
שמיני עצרת במקורות
בספר ויקרא, בפרק כ”ג נכתב: “…ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם והקרבתם אשה לה’ עצרת הוא, כל מלאכת עבודה לא תעשו”. בספר במדבר, פרק כ”ט ניתנת הוראה דומה: “ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו”. משמעותו המילולית של המונח “עצרת” היא “עצירה” וגם “כינוס”. לפי הכתוב, ביום שמיני עצרת יש לעצור הכול, לחדול מעבודה עוד יום אחד, להתכנס ביחד ולחגוג בשמחה. רק לאחר מכן ניתן להמשיך הלאה.
היום חוגגים ביום שמיני עצרת את שמחת תורה – החג בו מסיימים לקרוא את כל חמשת חומשי התורה. שמחת סיום קריאת התורה היא גם הכנה לקראת קריאה חוזרת של חמשת ספרי התורה המתחילה בפרשת “בראשית”.
משמעות החג
משמעותם של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות ברורה. אך מה משמעות אותה עצירה או המתנה של שמיני עצרת?
בתקופת בית המקדש הוקרבו במהלך ימי חג הסוכות שבעים פרים למען כפרתן ושלומן של כל אומות העולם. חז”ל פירשו, כי לאחר העיסוק האינטנסיבי בענייני העולם כולו, ביקש הבורא ביום שמיני עצרת לעצור לרגע אינטימי נוסף עם החוגגים, ממש כמו אב המתקשה להיפרד מבניו ומבקשם להתעכב עמו עוד מעט. אמנם לכאורה עצירה של יום נוסף איננה משנה דבר, אך העצירה ביום שמיני עצרת איננה סתם עיכוב טריוויאלי. עצירה זו עוצרת עמה גם את הקדושה והכוח שהצטברו במהלך החגים, משמרת אותם ומאפשרת להם להאיר מעתה והלאה על כל ימות השנה. זמן זה מקל על הפרידה מכל הטוב שבחגים, ואף מסייע לשוב לשגרת החיים בכוחות חדשים.
צוות עובדות חברת “דעת” מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג שמיני עצרת שמח ושנה מלאה אור ושפע.
