הליך הקבורה היה שקט. הוא לא היה דמות מפתח, לא שימש בתפקיד בכיר וגם לא השתייך לשבט בולט. רגבי העפר עטפו בדממה איש פשוט מן העם, אחד מתוך שישים ריבוא.
בנותיו עמדו חרש מסביב לחלקת העפר, מבינות היטב את משמעות לכתו בטרם עת. בארץ אשר אליה נשואות פניהן אין להן מקום. באין לו בנים, נטמנה נחלתו עימו.
בחוכמתן, הן בחרו להחריש ולא לפנות לבכירי העם. עוד חזון למועד חלוקת הנחלות, שנות נדודים לא מעטות לפניהן ומי יודע מה ילד יום.